שיר ההודיה - לכבוד ט"ו בשבט

זה לא ממש שיר ט"ו בשבט, אבל הוא תמיד מתנגן לי לקראת ראש השנה לאילנות. בשנת 1942 התנדב מרדכי זעירא לצבא הבריטי ושירת גם בבריגדה היהודית. כשחזר מחופשה בארץ, בפברואר 1945, נשלח מרדכי זעירא למחנה הבריגדה בבורג' אל ערב שבמצרים. למצרים נסע מרדכי זעירא עם חבריו לבריגדה, ברכבת שעברה ברצועת עזה, צפון סיני, קנטרה וקהיר. בנסיעה עברה הרכבת בשפלת החוף, בין מטעי שקדים שהיו בשיא פריחתם, והם שנתנו למרדכי זעירא את ההשראה לכתיבת השיר שאותו חיבר במהלך הנסיעה ברכבת. כשהגיעו לקהיר מיהר והלחין את השיר.

איך הלחין זעירא את השיר בקהיר? כאן המקום לספר על הפסנתר שלו. זמן קצר לאחר מלחמת העצמאות ביקר בביתם של מרדכי ושרה זעירא פרופ חיים הלפרין שהיה פרופסור לחקלאות אבל גם כתב שירים, וגילה, להפתעתו שבבית זעירא אין פסנתר. מרדכי זעירא הסביר לו שאין לו כסף לרכוש פסנתר. "אז איך אתה מלחין שירים? שאל הפרופסור. ענה לו זעירא :"לפעמים אני שורק, או מכה ביד על השולחן, וכשאין ברירה אני הולך בלילה לגן הילדים ששרה, אשתי, עובדת בו ושם יש פסנתר"..

 

מרדכי זעירא, שבעצמו היה חבר בלהקת הבריגדה מעין זה רשם את המלים והתווים ושלח לשרה אשתו. היא שלחה את השיר לידידים שהתלהבו ממנו ולימדו חברים נוספים לשיר אותו. במהלך הופעות בלהקה, נהג מרדכי זעירא ללמד את החיילים את השיר וכולם שרו אותו יחד.

אריה אורי מקיבוץ מעגן מיכאל ששירת בבריגדה, הגיע לחופשה, למד מאחותו את השיר, וכשחזר לבריגדה, לגדוד בפיקודו של מאיר זורע לימד את כל החיילים לשיר את השיר. כשהגיעה להקת מעין זה להופיע בפני הגדוד, ביקש מרדכי זעירא ללמד את השיר, ולפני שהתחיל פצחו כל חיילי הגדוד, להפתעתו, בשירת שיר ההודיה.

שיר ההודיה
מלים ולחן: מרדכי זעירא

לִוִּית אוֹתִי, אַרְצִי, בְּלֹבֶן שְׁקֵדִיָּה,
בְּזֹהַר חַמָּתֵךְ וּמֶרְחֲבֵי שְׂדוֹתַיִךְ,
וְשִׁיר נָתַתְּ בְּפִי, הוּא שִׁיר הַהוֹדָיָה,
לְהַשְׁמִיעוֹ הַרְחֵק, הַרְחֵק מִגְּבוּלוֹתַיִךְ.

וְהוּא שָׁמוּר בַּלֵּב, זֶה שִׁיר הָרְגָבִים,
וּבְרַחֲבֵי נֵכָר מוֹלֶדֶת יַעַטְפֶנּוּ,
וְרִבְבוֹת אַחַי, בָּנַיִךְ הַטּוֹבִים,
יַקְשִׁיבוּ לוֹ דּוּמָם וְיִרְגְּעוּ מִמֶּנּוּ.

וְעֵת נָשׁוּב, אַרְצִי, שְׂבֵעֵי גַּעְגּוּעִים,
צְמֵאִים לְחַמָּתֵךְ, לְשֶׁפַע טוֹבוֹתַיִךְ,
יֻחְזַר לָךְ אָז הַשִּׁיר מִלֵּב בָּנִים גֵּאִים,
וְטוֹב יִהְיֶה לִצְעֹד בְּרַחֲבֵי שְׂדוֹתַיִךְ.
 

 

השיר מורכב משלושה בתים:

  • הבית הראשון עוסק בעזיבת ארץ ישראל האהובה
  • הבית השני עוסק בשירות מחוץ לארץ ישראל וגעגועים אליה
  • הבית השלישי עוסק בחזרה לארץ ישראל
 
מרדכי זעירא ידוע כמלחין פורה ואהוב שזכה לכינוי הטרובדור של ישראל, אבל מסתבר שחוץ משיר ההודיה הוא אחראי למילים של עוד שלושה שירים מוכרים: 
 
השיר הראשון הוא השיר "חולצה כחולה" שחובר לכבוד תנועות הנוער בשנת 1925.
השיר השני הוא השיר שהנקרא  "שיר הרשת" (הזקן מנהריים) אותו חיבר בשנת 1934 בהיותו עובד חברת חשמל לכבוד מייסד חברת חשמל, פנחס רוטנברג .
השיר השלישי הוא "פיל פילון" שפורסם בדבר לילדים בשנת 1940.
 
מקורות:
 
 
חדש!!  חדש!!  חדש!!
שר להעביר את הזמן - חייו ושירתו של יוסי בנאי
 
כמו כן 
טיולים מזמרים, והרצאות על טבע האדם בהנחיית ד"ר איתי פלאות

לפרטים והזמנות נא להתקשר לאיתי פלאות 052-2971119 או דרך דף צור קשר


אולי יעניין אותך לקרוא גם על...

בכל זאת יש בה משהו - טיול מזמר בעקבות משוררים בתל אביב

בכל זאת יש בה משהו - טיול מזמר בעקבות משוררים בתל אביב

"בכל זאת יש בה משהו" כתב נתן אלתרמן על העיר תל אביב. ואכן, תל אביב היתה והינה מרכז האומנות והתרבות הישראלית.  נטייל בעקבות משוררי תל אביב של הימים ההם, נתן אלתרמן, יעקב אורלנד, אברהם שלונסקי, חיים נחמן ביאליק ואחרים
להמשך קריאה
במשעולים בין דגניה לכנרת

במשעולים בין דגניה לכנרת

היו לילות, אני אותם זוכרת / אני אותם עד סוף ימי אשא... כך שרה אסתר עופרים את מילותיו של יעקב אורלנד שהצליח לכתוב שיר אהבה נכזבת של חלוצה באופן כה רגיש.
להמשך קריאה
שיר שמח בעקבות מקרה עצוב

שיר שמח בעקבות מקרה עצוב

בחודש מרץ 1954, ממש לקראת פורים, יצאו שני חברים, יעקב אורלנד ומרדכי זעירא, מחיפה לבלות בתל אביב. כשהגיעו השניים לתל אביב נגשו לבית הקפה החביב עליהם ומצאו את היושבים בו עטופים תוגה וצער..
להמשך קריאה

לפרטים ויצירת קשר

איתי פלאות: 052-2971119

כל הזכויות שמורות לד"ר איתי פלאות, מרכז תרבות ידע ופנאי © שירה בציבור
ד''ר איתי פלאות | itai@plaot.com | 04-9533736 | 052-2971119

Tivonet

 

הצהרת פרטיות