מרדכי זעירא, שבעצמו היה חבר בלהקת הבריגדה מעין זה רשם את המלים והתווים ושלח לשרה אשתו. היא שלחה את השיר לידידים שהתלהבו ממנו ולימדו חברים נוספים לשיר אותו. במהלך הופעות בלהקה, נהג מרדכי זעירא ללמד את החיילים את השיר וכולם שרו אותו יחד.
אריה אורי מקיבוץ מעגן מיכאל ששירת בבריגדה, הגיע לחופשה, למד מאחותו את השיר, וכשחזר לבריגדה, לגדוד בפיקודו של מאיר זורע לימד את כל החיילים לשיר את השיר. כשהגיעה להקת מעין זה להופיע בפני הגדוד, ביקש מרדכי זעירא ללמד את השיר, ולפני שהתחיל פצחו כל חיילי הגדוד, להפתעתו, בשירת שיר ההודיה.
שיר ההודיה
מלים ולחן: מרדכי זעירא
לִוִּית אוֹתִי, אַרְצִי, בְּלֹבֶן שְׁקֵדִיָּה,
בְּזֹהַר חַמָּתֵךְ וּמֶרְחֲבֵי שְׂדוֹתַיִךְ,
וְשִׁיר נָתַתְּ בְּפִי, הוּא שִׁיר הַהוֹדָיָה,
לְהַשְׁמִיעוֹ הַרְחֵק, הַרְחֵק מִגְּבוּלוֹתַיִךְ.
וְהוּא שָׁמוּר בַּלֵּב, זֶה שִׁיר הָרְגָבִים,
וּבְרַחֲבֵי נֵכָר מוֹלֶדֶת יַעַטְפֶנּוּ,
וְרִבְבוֹת אַחַי, בָּנַיִךְ הַטּוֹבִים,
יַקְשִׁיבוּ לוֹ דּוּמָם וְיִרְגְּעוּ מִמֶּנּוּ.
וְעֵת נָשׁוּב, אַרְצִי, שְׂבֵעֵי גַּעְגּוּעִים,
צְמֵאִים לְחַמָּתֵךְ, לְשֶׁפַע טוֹבוֹתַיִךְ,
יֻחְזַר לָךְ אָז הַשִּׁיר מִלֵּב בָּנִים גֵּאִים,
וְטוֹב יִהְיֶה לִצְעֹד בְּרַחֲבֵי שְׂדוֹתַיִךְ.