סתו בפתח, מלחמה ארוכה וקשה ותקוות... נשמע מוכר? הן אפשר

סתיו בפתח, מלחמה ארוכה וקשה, תקוות לעתיד טוב יותר. נשמע מוכר? לא רק היום, זה היה גם בזמן ההפוגה הראשונה בסתיו 1948 במלחמת העצמאות.

לאחר השמחה וההתלהבות שסחפו את העם בכ"ט בנובמבר 1947, עם החלטת האו"ם בעד סיום המנדט הבריטי, תוכנית החלוקה והקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, החלו ימים קשים של קרבות, בהתחלה מול הישוב הערבי בארץ, ולאחר סיום המנדט הבריטי והכרזת העצמאות החלה פלישה של מדינות ערב ופרצו קרבות קשים לאורך כל גבולות הארץ. צה"ל הוקם, והיתה הבנה בפלמ"ח שיש כוונה לפרקו ולהטמעתו בצה"ל. הקרבות היו קשים בכל החזיתות, הלוחמים מוכים ועייפים, ואז, ביוני 1948 הוחלט על הפוגה בקרבות, בתיווך נציג האו"ם פולקה ברנדוט

חיים חפר, איש הפלמ"ח, שנודע כמשורר, ושירים רבים שכתב הפכו אהובים מאוד בקרב הישוב בארץ, כמו "בת שבע", "בין גבולות", "דודו", "הוא לא ידע את שמה" ועוד שירים רבים שבעיקר הביאו את אווירת הפלמ"ח, ישב במטה הפלמ"ח ביפו בזמן ההפוגה. באותה תקופה הוא כבר לא היה לוחם, ועסק בעיקר בהקמת להקת הצ'יזבטרון ובנושאי הווי ובידור. 

שם במטה הפלמ"ח באווירה בקשה בעקבות הקרבות שגבו מחיר כבד מאוד, כתב חיים חפר שיר מלא תקווה על חייל שמצפה ליום בו יחזור אל חיק אהובתו.

 
 הן אפשר

בַּשַּׁלֶּכֶת נוֹשֵׁב כְּבָר הַסְּתָו
הָאָבָק בַּדְּרָכִים אַט שָׁקַע
וְהַיּוֹם רַק אֵלַיִךְ נִשְׂרָף
וְחוֹלֵם עַל פְּגִישָׁה רְחוֹקָה.

הֵן אֶפְשָׁר כִּי עוֹד עֶרֶב יָבוֹא
וְהַשַּׁעַר יַחֲרֹק לוֹ דּוּמָם
וְעֵינַיִךְ יִהְיוּ כֹּה טוֹבוֹת
כְּמוֹ אֵין מִלְחָמָה בָּעוֹלָם.

הֵן אֶפְשָׁר, הֵן אֶפְשָׁר
שֶׁיִּהְיֶה זֶה פָּשׁוּט כְּבָר מָחָר
הֵן אֶפְשָׁר וּבַגִּ'יפּ שֶׁעָבַר
שָׁאֲגוּ בַּחוּרִים כִּי נִגְמַר
הֵן אֶפְשָׁר, הֵן אֶפְשָׁר
שֶׁיִּהְיֶה זֶה פָּשׁוּט כְּבָר מָחָר.

הֵן אֶפְשָׁר כִּי חַדְרֵךְ הֶעָצוּב
מְחַכֶּה בְּחִוְרוֹן קִירוֹתָיו
וְקוֹרֵא הוּא לִשְׁנֵינוּ לָשׁוּב
מִקְּרָבוֹת, מִדְּרָכִים וּמִסְּתָו.

הֵן אֶפְשָׁר כִּי פִּתְאוֹם נִפָּגֵשׁ
בְּמִשְׁלָט אוֹ בְּדֶרֶךְ עָפָר;
הֵן אֶפְשָׁר בֵּין עָשָׁן וּבֵין אֵשׁ
גַּם לַחֲלֹם שֶׁהַכֹּל כְּבָר נִגְמַר.

הֵן אֶפְשָׁר...
 
 
 
 את השיר מסר חיים חפר לידידו משה מוסנזון שהיה מעורכי עיתון תנועת הנוער העובד "במעלה", וגם ממייסדי קבוץ נען, וכך הגיע השיר אל המלחין (והחשמלאי) דוד זהבי שהלחין את השיר.
 
השיר הושר על ידי להקת הצ'יזבטרון בתכניתה "הפלמ"חניק מחפש את המחר" בידי הסולנית רבקה קרמר והפך לשיר אהוב ומוכר המתאר את כמיהתו של הפלמ"חניק לשוב לחיק משפחתו ואהוביו.
 
בשיחה בתוכנית "חוצה ישראל" סיפר חיים חפר כי נתן אלתרמן אמר לו שהשיר הן אפשר הוא "השיר היפה ביותר שנכתב בתש"ח".
 
לימים סיפר חיים חפר בראיון לעתון הארץ, שהשיר הן אפשר הוא השיר האהוב עליו ביותר והוא מבטא שני דברים הקשורים זה לזה: את תקוותו של היחיד הלוחם להגשמת חלומו על פגישה עם אהובתו, ואת תקוות העם כולו לימים של שקט ושלום שיבואו אחרי מלחמה ארוכה וכואבת.
 
מקורות:
תוכנית חוצה ישראל
פורום "אתם זוכרים את השירים בפייסבוק - דני אדלסון

אולי יעניין אותך לקרוא גם על...

הן אפשר - ערב על חייו ושירתו של חיים חפר

הן אפשר - ערב על חייו ושירתו של חיים חפר

מ"בין גבולות" שנכתב בהמתנה לפעילות צבאית באצבע הגליל בשנת 1945, דרך היו זמניםרוזה רוזה, ואין לי כסף. המון שירים שמחים ונוגים בערב מרגש
להמשך קריאה
ה

ה"חוליה היבשתית" ושירו הראשון של חיים חפר - בין גבולות

בשנת 1943, כשמלחמה נוראה מתחוללת באירופה ויהודים מרחבי העולם מבקשים להגיע לארץ ישראל, הוקם המוסד לעלייה ב', מה שמוכר לנו כמי שהפעיל את ההעפלה, בעיקר בספינות מעפילים אל מול השלטון הבריטי בארץ.    פעילות נוספת ופחות מוכרת היתה עליה בדרך היבשה בצפון הארץ, שבוצעה על ידי ה"חוליה היבשתית" של הפלמ"ח ובה שירת גם חיים חפר.

להמשך קריאה

לפרטים ויצירת קשר

איתי פלאות: 052-2971119

כל הזכויות שמורות לד"ר איתי פלאות, מרכז תרבות ידע ופנאי © שירה בציבור
ד''ר איתי פלאות | itai@plaot.com | 04-9533736 | 052-2971119

Tivonet