בדחילו ורחימו אני עולה לקומה רביעית בביתו של גיא בוקאטי ופוגש את אלוהים, כאילו. ואלוהים נחמד, מקסים. אמנם אוהד הפועל תל אביב ואני מכבי, אבל לא נהיה עניין מהסיפור הזה.
ואז מתחיל כזה קטע שמדי פעם אני מדבר איתו בטלפון בבקרים. היינו מדברים שעה, שעה וחצי, והייתי אומר לו: "טוב אריק, אני צריך ללכת". אז הוא היה אומר: "מה, כבר זה נגמר?" משהו כזה, כאילו.
אני אגלה לך סוד: ניסיתי להביא אותו לקסריה. יום אחד תפסתי עליו נדנוד, אמרתי לו: "מה אתה אומר? בוא'נה, אני אקח אותך לקסריה, אף אחד לא ידע שאתה היית וזה וזה, אני שם אותך בחושך, תראה הופעה." והוא אומר לי" "השתגעת?". ובאופן משונה, הוא לא אבא שלי ולא אחי, ואני מתגעגע לאחותי ולהוריי ולחברים, ואני מתגעגע לאריק איינשטיין, מאוד."