בימים קשים אלה, כשמשפחות החטופים ואנחנו מייחלים לשובם, הנה שיר עם סיפור מרגש על העוצמה של המחכים והמחכות לשובם של יקירים ממלחמה או שבי.

את השיר את חכי לי ואחזור כתב במקור משורר רוסי בשם קונסטנטין סימונוב בשנת 1941 כדי לעודד את החיילים הרוסיים שלחמו בחזית במלחמת העולם השנייה. את השיר תרגם אברהם שלונסקי (וגם שלמה אבן שושן).

בשנת 1944 אישר צ'רצ'יל הקמת בריגדה יהודית שתצטרף למלחמה בנאצים. רבים מבני הישוב בארץ התנדבו וביניהם שלמה דרורי (דוייטשר), שעלה עם אחיו לארץ מוינה שבאוסטריה לפני פרוץ המלחמה, והשאיר אחריו את שאר בני משפחתו. 

 בזמן ששלמה דרורי המתין בחיפה להפלגה למצריים ולגיוס לבריגדה, הוא ישב עם ידידו, המוזיקאי צבי בן יוסף על שובר הגלים בנמל, ועיין בחוברת שירים, בה מצא שיר שתירגם אברהם שלונסקי מרוסית, שיר בשם את חכי לי ואחזור. השיר מצא חן בעיני שלמה דרורי ובו במקום התחיל לשיר את השיר במנגינה אותה חיבר. חברו צבי בן יוסף שידע לכתוב תווים רשם עבורו את המנגינה.

בשיחה ביניהם הסתבר שהקצין הוא קרוב משפחה של בעלה שנרצח על ידי הנאצים. הקצין דאג לה למקום לינה, וכששמע שיש חיילי בריגדה יהודיים בדרום איטליה, לקח אותה לבארי בתקווה לחבר אותה לחיילים מישראל. האם סיפרה לו על בנה, שלמה דוייטשר והתברר לקצין שהבחור נמצא שם בבארי וכך מצא אותו.

את המשך הסיפור על המפגש המרגש בין האם לבנה תוכלו לשמוע בסרטון המצורף בו מספר שלמה דרורי עצמו על הפרשה וגם שר את שירו.

בסרטון השני תוכלו לשמוע את השיר כולו בביצועו של אריק לביא.