אהרון זאב (בתמונה משמאל), שנולד בשנת 1900 בפולין, היה ציוני נלהב ובשנת 1925 עלה לארץ. תחילה הגיע לקבוץ דגניה ואחר כך עבר לתל אביב ועסק בחינוך. בהמשך הקים את חיל החינוך בצה"ל ואף כיהן כקצין חינוך ראשי השני בצה"ל.

את השיר אנו נושאים לפידים חיבר אהרון זאב ברוח תנועת העבודה. השיר הזה, מיוחד מכל שפע שירי החנוכה, בהיותו מתריס כנגד המסורת שעל פיה אירעו לישראל נסים שהצילו אותם מיד היוונים ואחרים. זאב אומר בדיוק את ההיפך: הוא מתאר את מעשי עם ישראל ותוצאותיהם, אז והיום, כחתירה עיקשת לעבר מטרה, ללא סיוע וללא נסים.

בתחילת השיר מתוארת הדרך הקשה (בלילות אפלים) והוא קורא לבני עם ישראל להצטרף למאמץ ולכמיהה המטרה המשותפת:

 "וּמִי אֲשֶׁר לֵב לוֹ
הַצָּמֵא לָאוֹר -
יִשָּׂא אֶת עֵינָיו וְלִבּוֹ אֵלֵינוּ
לָאוֹר וְיָבוֹא!"

אחר כך הוא מבטיח להולכים בלילה דרך קשה ומאמצת, ומסביר להם שאין לסמוך על ניסים:

נֵס לֹא קָרָה לָנוּ -

ובסוף הוא מסביר את ההצלחה והגעה ליעד במאמץ העצום והבלתי מתפשר

 "בַּסֶּלַע חָצַבְנוּ עַד דָּם -
וַיְּהִי אוֹר!" 

זאב שולל קיום ניסים ומעשי פלא אשר על פי המסורת הם חלקו של האל בהצלחה, ומסביר את כולה במאמץ המשותף

בבחינת "יגעת ומצאת תאמין".

בעבר ליווה השיר הזה את טכס הדלקת המשואות בהר הרצל בירושלים בהיכנס יום העצמאות. לפני מספר שנים הביעו אנשי המפלגות הדתיות את הסתייגותם מהשיר והוא הוחלף לשנים אחדות ב"שיר המעלות" המסורתי.

בשנים האחרונות, לאחר שלמיטב זכרוני הוחזר השיר לטכס, שוב הוחלפו המנגינות ולפחות בשלושת השנים האחרונות מנוגן ברקע הטכס השיר "האמיני יום יבוא" ועוד מנגינות של שירי לכת כמו זמר הפלוגות וכדומה.