שיר אהבה לארץ בו חבויה תקווה

לאחר מלחמת יום הכיפורים, למרות הניצחון, מצב הרוח בארץ היה ירוד. רבים מאזרחי ישראל החליטו לעזוב את הארץ, מה שכינה אז ראש הממשלה יצחק רבין "נפולת של נמושות". באותה תקופה ממש מחליטה המלחינה נורית הירש ליצור שיר מלא תקווה, אבל הרי נורית הירש היא מלחינה, כיצד תייצר שיר?

נורית החליטה לכתוב לחן מעורר תקווה, כתבה את מנגינת הבית, שמבחינת התווים מסתיים נמוך, ובפזמון הרגישה שצריך "להרים" את המנגינה לגובה ופתחה את מנגינת הפזמון בקפיצה של אוקטבה שלמה... תיכף אסביר.

את המנגינה הקליטה נורית הירש על קלטת טייפ ושלחה לאהוד מנור לכתיבת מלים.

מבלי להידבר כתב אהוד את מילות השיר ללכת שבי אחרייך, שיר שמערב בתוכו אהבת הארץ ביחד עם ציון הקשיים שבה "בארץ של חלב, מרור ודבש", או למשל בפזמון "לנשום את השמש הצורב, לחלום אותך מול שמייך, לכאוב אותך - ושוב להתאהב" וגם "לחיות על פני ובתוכי האדמה הנוראה והיפה הזאת".

אז איך כתבה נורית הירש מנגינה עם תקווה?  לצורך ההסבר אני מביא כאן תמונה עם התווים של תחילתו של הפזמון בשיר ללכת שבי אחרייך ועל ידם תווים של החלק השני של ההמנון "התקווה" (ותודה לידידי חוקר הזמר העברי עופר גביש). גם אם אינכם קוראי תווים, נסו לשיר את תחילת הפזמון "ללכת שבי אחרייך..." ועכשיו את תחילת החלק השני של התקווה "עוד לא אבדה תקוותנו...".   גם אם אינכם קוראים תווים, תוכלו לראות את הדמיון שבתווים שמימין.

המפתיע הוא שנורית כתבה את הלחן עם מחשבה על שיר תקווה, ואהוד מנור, שלא היה איתה בקשר, קלט את רוח המנגינה וכתב מלים המתאימות בדיוק למה שנורית הירש כיוונה.

השיר הושר לראשונה על ידי הזמרת אילנית בפסטיבל הזמר והפזמון תשל"ד (1974) בחלק שבין התחרות לבין הכרזת המנצחים. מימין תוכלו להקשיב להקלטת הביצוע המקורי של השיר בפי אילנית.

שפע נושאים לשירה בציבור, הרצאות מזומרות וטיולים מזמרים בהנחיית ד"ר איתי פלאות