ואז התגלה באוסטרליה הברבור השחור (Cygnus atratus). זו הייתה תגלית שהפתיעה את האירופאים שכבר פיתחו תילי תילים של תאוריות למה הברבורים כולם לבנים ומדוע לא יתכן שיהיה ברבור שחור (כל זה כמאה שנים לפני צ'ארלס דארווין ותאוריית הברירה הטבעית).
בספרו המרתק של נסים טאלב, "ברבור השחור - השפעתו המטלטלת של הבלתי צפוי על הכלכלה והחיים", מביא המחבר את המושג "ברבור שחור" כדוגמא לתופעות בהם אירוע שסיכוייו להתרחש נמוכים מאוד אבל השפעתו על המערכת (הכלכלית, החברתית, המכאנית - כל מערכת) רבה מאוד. רבים טועים בחשיבה לוגית ש"מה שלא מצאתי - לא קיים".
נסים טאלב מבהיר את התופעה במשל על "תרנגול הודו":
"חשבו על תרנגול ההודו שמאכילים אותו בכל יום.
כל האכלה בודדת תחזק את אמונת העוף שחוק כללי של החיים קובע
כי פרטים ידידותיים של המין האנושי הדואגים לטובתו מאכילים אותו בכל יום.
באחר הצהריים של יום רביעי לפני חג ההודיה
יקרה לתרנגול ההודו משהו בלתי צפוי.
הוא יחווה עדכון של האמונה."
תרנגול הודו שמיום בקיעתו כאפרוח זוכה לטיפוח והאכלה מהלולן, סביר שיאמין ויסיק כי אדונו אוהב אותו וידאג לו תמיד לכל מחסורו. וכך הוא חי שנה שלמה כשלפתע הוא מוצא את עצמו מוגש אפוי על השולחן בחג ההודייה.
האקסטרפולציה שיצר התרנגול בין התנאים הטובים לבין הזמן החולף היא בלתי תקפה באופן שמציג את הנטיה האנושית להסקת מסקנות והיקשים מסוג זה כבעייתית ולפעמים גם כהרת אסון.
האם מגפת הקורונה היא בבחינת ברבור שחור? יתכן.
תופעות כאלה מלמדות אותנו שגם ה"בלתי צפוי" הוא צפוי ויש להתכונן אליו עד כמה שאפשר. כך בכלכלה, בבריאות, במדיניות ובכל תחומי החיים.
ראו את מבחר ההרצאות שמציג ד"ר איתי פלאות על טבע האדם וביניהן ההרצאה על האינסטינקט האנושי