את השיר "בשנה הבאה" נהוג לשיר בראש השנה, אבל אהוד מנור, כך סיפרו לי, כלל לא התכוון לשיר על ראש השנה.

מספרים שאהוד מנור הגיע באחד הימים לבקר בבית אמו בבנימינה. הוא ישב לו לבדו בשעת בין הערביים על "המרפסת הגדולה" לבדו, היום החל לדעוך והוא הרהר באביו שנפטר בגיל צעיר כשאהוד היה בן 15, על אחיו יהודה שנהרג בזמן שירותו הצבאי על גדות תעלת סואץ ועל אמו האלמנה והשכולה שנשארה לבד. וכך מתוך ההרהורים הנוגים האלה הוא כותב שיר של תקווה וניחומים "עוד תראה כמה טוב יהיה בשנה הבאה..".

את השיר הוא שולח לידידתו הטובה, המלחינה המוכשרת נורית הירש והיא חוזרת אליו בטלפון תוך תוך זמן קצר ובהתלהבות שרה לו את הפזמון בצב הסמבה "עוד תראה עוד תראה כמה טוב יהיה בשנה, בשנה הבאה..."

אהוד נחרד. "מה זה?" הוא שואל, "אני כתבתי שיר עצוב, שיר נוּגה, איך יצאה מנגינה כל כך עליזה?"

נורית הסבירה לו שהמלים בשיר מבטאות אופטימיות ותקווה וכך "קלטה" את השיר, ואם המנגינה לא נראית לו, היא תגנוז אותה ותחבר לחן חדש.

לאחר שיחה קצרה אמר לה אהוד שאם זה הרושם שעשו עליה המילים, הרי שמוטב להשאיר את המנגינה העליזה והיפה.

בתגובה אמרה לו נורית שאכן, השיר מביע תקווה ואופטימיות, אבל יש בבית האחרון מילה אחת שמפריעה לאופטימיות. היא בקשה ממנו להחליף את אותה מילה במילה אחרת. מה היא המילה שהייתה שם? איזו מילה חדשה הוכנסה? שאגלה לכם? הנה הבית האחרון כפי שנכתב לאחר השינוי:

"בשנה הבאה נפרוש כפות ידיים מול האור הניגר הלבן אנפה לבנה תפרוש באור כנפיים והשמש תזרח בתוכן"

אז מהי המילה החדשה? ומה הייתה המילה המקורית?

כתבו לי בתגובה או בצור קשר.

עוד סיפורי שירים בדף "סיפורו של שיר"

שפע נושאים לשירה בציבור והרצאות מזומרות וטיולים מזמרים בהנחיית ד"ר איתי פלאות