מי מנצל את מי? האמת על ה"מהפיכה החקלאית"

בהרצאה על הדרך בה השתלט המין האנושי על העולם, אני מציין שלושה גורמים שאפשרו את ההשתלטות: דמיון, רכילות וניצול.

הפעם אתרכז בנושא הניצול - האם באמת אנו מנצלים את הצמחים החקלאיים וחיות המשק, או שהם מנצלים אותנו?.

לפני זמן מה הבאתי לכאן את נושא השפעת הרכילות על יכולות האדם ותרומתה בהשתלטות המין האנושי על העולם.  הפעם אני רוצה להבהיר את סעיף "הניצול" כאחד מדרכי ההשתלטות.

לפני כמה אלפי שנים החלו בני האדם לעבור מאורח חיים של לקטים-ציידים לאורח חיים של חקלאים. מעבר זה היה הדרגתי ודי מקרי, והופיע בעקבות ביות (ללא כוונה) של מיני צמחים ובעלי חיים ששימשו לבני האדם מקור מזון ובהמשך גם לצרכים אחרים. 

מיני הצמחים העיקריים שבויתו ו"מנוצלים" על ידי האדם הם החיטה, התירס והאורז. מבין בעלי החיים נתייחס הפעם רק לעיקריים - תרנגולות ופרות.

 המינים המקוריים של החיטה, האורז והתירס, היו מיני צמחים ללא כל ייחוד ואולי אפילו זניחים מבחינת חשיבותם במערכת האקולוגית, ואולי גם נדירים יחסית.  גם האב הקדמון של התרנגולות היו מין של עוף ממזרח אסיה שלא היה בולט בשכיחותו. האבות הקדמונים של הבקר היו מין  פראי שהיה מצוי באסיה, ואירופה בעדרים קטנים, אחד ממיני בהמות פראיים שהיו קיימים, וכך גם האבות הקדמונים של העזים והכבשים.

 וכעת מעט אקולוגיה:

מטרתו של מין (species) בטבע היא להתרבות ולהגדיל את תפוצת הגנים שלו. כל המערך האקולוגי-אבולוציוני של הברירה הטבעית מבוסס על תחרות ברביה והפצת הגנים. בטבע התחרות היא מי מתרבה יותר, מי מייצר יותר צאצאים פוריים.  מינים נכחדים במהלך הזמן כאשר קצב הרבייה שלהם נמוך מקצב התמותה. מין שקצב הרבייה שלו גדול מקצב התמותה מספר הפרטים בו יעלה והוא "ישגשג" בבית הגידול, ומכיוון שמדובר בתחרות, ה"שגשוג" של מין זה יהיה תמיד על חשבון שגשוגם של מינים אחרים המתחרים בו על משאבים (מזון, נישות וכדומה) או על חשבון המין שממנו הוא ניזון שיטרף בקצב גבוה יותר.

מכאן, שהצלחה של מין בעולם האקולוגי נמדדת במספר הפרטים הנושאים את הגנים שלו.

 אז מה קרה למינים שבויתו לאחר שהחל הקשר שלהם עם בני האדם?

החיטה, התירס והאורז הם שלושת מיני הצמחים הנפוצים ביותר על פני כדור הארץ

התרנגולת היא העוף הנפוץ ביותר על פני כדור הארץ - 24 מליארד.

הפרות הם היונק הגדול הנפוץ ביותר על פני כדור הארץ (למעט האדם) - 1.3 מליארד 

ואחרי הפרות הנפוצים ביותר הם הכבשים, העיזים והחזירים.

לאור זאת הבה נבחן את היחסים בין האדם למינים מבוייתים:

• המהפיכה החקלאית היא עיסקה בין האדם לכמה מיני צמחים ובעלי חיים
• מבחינה אקולוגית ואבולוציונית זו עיסקה מוצלחת לשני הצדדים.
• השותפים לעיסקה, כולם, הפכו להיות המינים הנפוצים ביותר על פני כדור הארץ מבין המינים הקרובים להם.

 וכמו בכל עיסקה בה כולם נהנים, גם כאן יש תשלום של הצדדים, ולעתים הוא תשלום כבד. המינים המבוייתים שילמו:

• שחיטה או קציר בגיל צעיר - קיצור תוחלת החיים.
• אילוף - שבירת אינסטינקטים טבעיים ואילוץ של צורת חיים זרה.
• סירוס ושליטה חיצונית ברבייה
• ריסון חופש תנועה - כליאה, רתמות, הטלת מומים פיזיים.

ומה שילם האדם בעיסקה זו?  

• האדם מקריב את זמנו ובריאותו בטיפול במינים המבוייתים.
• האדם מוותר על איכות תזונה עבור כמות.
• האדם אינו זוכה בבטחון תזונתי (כלכלי).
• האדם אינו זוכה בחברה שלווה יותר.

אם משווים את חיי האדם לפני ואחרי המהפיכה החקלאית מסתבר כי:

לקטים וציידים                                                   חקלאים ורועים

תזונה מגוונת ועשירה                      >                   תזונה חד גונית וחסרה

פעילות גופנית מגוונת ובריאה           >                   פעילות גופנית חד גונית

חשיפה נמוכה למחלות                    >                   חשיפה גבוהה למחלות

חיים את הרגע                               >                   דאגה לעתיד

אוכלוסיה קטנה ומאוזנת                  >                   אוכלוסיה ענקית היוצרת בעיות שונות

לסיכום, כיום עולות וגוברות התנועות השונות למען בעלי חיים ולמען צמחונות. זה טוב ויפה כי באופן טבעי מתפתחת בנו חמלה המוטמעת בנו כאינסטינקט (ראו מאמרונים קודמים: "חמלה - רגש או אינסטינקט" ו"עוד על החמלה") ואנחנו חומלים על כל יצור חי שסובל וככל שהוא דומה לנו יותר אנו גם חומלים עליו יותר. הצמחונות ככלל גם מועילה בשמירה על המערכת האקולוגית העולמית.

 אבל, כמו שהראיתי כאן, מבחינה ביולוגית, אבולוציונית וגם אקולוגית (בחינות שאינן מעניינות כל כך את הפרט עצמו) תהליכי הביות של בעלי חיים אינם ניצול לשמו אלא מעין "עיסקה" בין המין האנושי למינים המבוייתים שבה כל צד משלם מחיר וכל צד גם מרוויח.

עוד על הנושא בהרצאה: "על רכילות, דמיון וניצול - כך השתלט המין האנושי על העולם"

למבחר נושאי ההרצאות על טבע האדם לארגוני גמלאים, חוגי בית וחברות, לחצו כאן

שפע נושאים לשירה בציבור, הרצאות מזומרות, הרצאות על טבע האדם וטיולים מזמרים בהנחיית ד"ר איתי פלאות

עוד סיפורי שירים בדף "סיפורו של שיר" 

לפרטים והזמנות התקשרו: 052-2971119