שיר לסוכות שהוא בעצם שיר זיכרון עם סיפור

תרצה (תיתה) רבינוביץ', חברת קיבוץ חצרים, נהגה לצאת מדי בוקר על אופניה ל"רכיבת שחרית". בערב חג הסוכות 1976 פגע בה רכב צבאי בכביש בין חצרים לבאר שבע ותרצה נהרגה.. בת 40 היתה במותה.

לאחר מותה, החליטו בעלה, שאול וחמשת ילדיה - ישי, עידו, שלומית, בועז ונמרוד, להוציא חוברת לזכרה עם צילומים שלה ומכתבים שכתבה. אחיה, איתמר פרת, גם הוא מחצרים, כתב את השיר "אסיף" לזכרה ופרסם אותו בחוברת.

בעלה של תרצה, שאול רבינוביץ', פנה אל נעמי שמר, אותה פגש בהופעותיה בקיבוץ, נתן לה את חוברת הזיכרון וביקש ממנה להלחין את השיר, וציין בפניה כי אשתו, תרצה ז"ל, מאוד אהבה את שיריה של נעמי שמר.   נעמי השיבה לו שהיא מלחינה רק שירים שהיא כותבת או שירים של משוררים גדולים כמו נתן אלתרמן, ח. נ. ביאליק, שאול טשרניחובסקי, ורחל. לבסוף היא אכן לקחה את החוברת וכעבו שבועיים הודיעה לשאול רבינוביץ' כי השיר מצא חן בעיניה ושהיא אכן תלחין אותו. למיטב זכרוני, זהו אחד משני שירים בודדים שנעמי שמר הלחינה שלא היה משיריה וגם לא של "משוררים גדולים". יודעים מה השני?

את השיר נוהגים לשיר בחג סוכות, הוא חג האסיף. את השיר כתב איתמר פרת בחג סוכות (להזכירכם, תרצה נהרגה בערב חג סוכות) אבל הוא בהחלט גם שיר על אבל המבכה אובדן חיים. חג סוכות, הוא חג האסיף בו אוסף האיכר את יבולו מהשנה שעברה ומסיים את השנה בשמחה על היבול ובתקווה גדולה לקראת השנה החקלאית הבאה.  מכאן, שחג האסיף הוא למעש חג של סיום ונחשב לחג שמשמעותו זקנה וסוף.

איתמר פרת היטיב לשלב את ביטוי האבל על מות אחותו עם חג האסיף. מילות השיר מבטאות את הקץ כמו הפועל "נאסף" שמשמעותו גם "נאסף אל אבותיו". הביטויים המוזכרים בשיר כמו "כבד משאת", "בטרם עת", "שלפים" (הגבעולים היבשים הנשארים בשדה לאחר הקציר), "אין יותר" ו"אין עוד" וגם "נדרי ואסרי" מתפילת כל נדרי של יום כיפור.

מצד שני, יש בשיר גם ביטויים אופטימיים כמו "יבול ברכה", "פריחה", "גשם בעיתו"" והפועל "יחונן" מלשון נחמה.

 

ראו בסרטון המצורף לעיל את סיפורו של השיר מפיו של איתמר פרת.

אסיף

מלים: איתמר פרת, לחן: נעמי שמר

אֱסוֹף אֶת כָּל הַמַּעֲשִֹים, אֶת הַמִּלִּים וְהָאוֹתוֹת
כְּמוֹ יְבוּל בְּרָכָה, כָּבֵד מִשֵאת,
אֱסוֹף אֶת הַפְּרִיחָה, אֲשֶׁר גָּמְלָה לְזִכְרוֹנוֹת
שֶׁל קַיִץ שֶׁחָלַף בְּטֶרֶם עֵת.

 אֱסוֹף אֶת כָּל מַרְאוֹת פָּנֶיהָ הַיָּפִים
כְּמוֹ אֶת הַפְּרִי וְאֶת הַבָּר.
הָאֲדָמָה הִיא אֲפוֹרָה מִתַּחַת לַשְּלָפִים
וְאֵין לָהּ עוֹד לָתֵת לְךָ דָּבָר.

וְאֵין יוֹתֵר גִבְעוֹל חוֹלֵם עַל שִׁבָּלְתוֹ
וְאֵין יוֹתֵר נִדְרֵי וֶאֱסָרֵי,
רַק הַבְטָחַת הָרוּחַ כִּי הַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ
עוֹד יְחוֹנֵן אֶת עֲפָרָהּ, בְתוֹם תִשְׁרֵי.

 במלאת 10 שנים למותה של תרצה, כתב איתמר פרת חלק נוסף לשיר שלו נתן את השם: "אסיף - ספיח"

 אסוף את הניגון אשר נוגן כניגונִי
אסוף אורו של יום  שהעריב
אין לדבר אל המתים בגוף שני
אין לדמות אותם כמי שעוד מקשיב.

אך תן רשות דיבור לרוח סתיו
לשיר שירו בתוך עדרי רקיע
אל השלפים לשאת את אמרותיו
ודבר מטר לאופק להשמיע.

ואם תוכל, אסוף את המלים
שאין להן לפני ואחרי
כי הן, בבֹא אביב, תהינה שיבולים
שנזרעו בדמע של תשרי.

 

 

 

עוד סיפורי שירים בדף "סיפורו של שיר"

שפע נושאים לשירה בציבור, הרצאות מזומרות וטיולים מזמרים בהנחיית ד"ר איתי פלאות

כמו כן מבחר הרצאות על טבע האדם והדרכת טיולים ברכבי שטח
לפרטים שלחו הודעה בצור קשר או התקשרו 052-2971119 

 

לכרטיס ביקור דיגיטאלי לחצו כאן.

 

לפרטים ויצירת קשר

איתי פלאות: 052-2971119

כל הזכויות שמורות לד"ר איתי פלאות, מרכז תרבות ידע ופנאי © שירה בציבור
ד''ר איתי פלאות | itai@plaot.com | 04-9533736 | 052-2971119

Tivonet