שירים רבים נכתבו על עצים, אבל עץ אחד, המסמל את הגלות, מלווה אותנו מהגולה הדוויה ועד התקומה בארץ ישראל. על שיר שנכתב ביידיש "אויפֿן וועג שטייט אַ בוים" ובתרגומו "על הדרך עץ עומד", שבהשראתו נכתב השיר "על אם הדרך עץ עומד". 

דוד אסף, בבלוג המעניין שלו עונ"ש (עונג שבת), פרסם מאמר מפורט מאוד על השיר "אויפן וועג שטייט א בוים" שכתב איציק מאנגר  בשנת  1938, ושם הוא מציין, ואף מביא דוגמאות, לשירים נוספים ביידיש מתקופות קדומות בהם מופיע מוטיב העץ על הדרך כסמל לגולה.

 לשיר נעשו תרגומים רבים, המפורסם ביניהם הוא של נעמי שמר אבל גם תרגומים של שמואל פישר, מרדכי סבר, יעקב אורלנד, נתן יונתן, בנימין טנא, ואחרים. גם לחנים שונים הולחנו לשיר, אבל הלחן המקורי עדיין שולט בכיפה.

נראה, שבהשראת השיר הזה כתב בתקופת ההעפלה נתן אלתרמן את שירו "על אם הדרך" בו  ממשיכה אם לספר לבנה את סיפורו של "עץ הגלות". היא מספרת לו ש"על אם הדרך עץ עמד (בלשון עבר) וכעת הוא נופל אפיים". האם מספרת על "סער על המים" ועל מסע בספינה, כנראה ספינת מעפילים. היא מספרת תוך הפלגה סוערת על קורותיו של העץ, אליו הגיע סבו של הילד ונשא על ידו תפילת מנחה. בהמשך הסב נקשר אל העץ ועובר התעללות שבסופה הוא צונח ארצה ופניו לירושלים בגעגועים. 

וכעת, הספינה נאבקת בסערה, ואפילו כורעת על צידה. אולי אזכור לספינת המעפילים מולדת שכתוצאה מתקלה ועומס יתר נטתה על צידה ונתפסה על ידי משחתות בריטיות, וכל המעפילים הועברו למחנות הסגר בקפריסין.

והעץ? העץ נכרת והפך לתורן, אולי אותו תורן הקבוע בספינת מעפילים, וכעת הוא עמוד תפילה, אולי אחרי שזכה להגיע לירושלים.

 השיר הולחן על ידי נעמי שמר והושר על ידי להקת חיל הים עם הסולנית חיה ארד.

על אם הדרך