בתקווה וציפייה לשובם של כל החטופים מעזה, אני מביא שוב את סיפורו של השיר החביב הזה.

מסתבר שמקורו של המנהג לקשור סרטים צהובים לשובם שבויים ואסירים מקורו, כנראה, במלחמת האזרחים האמריקאית בה נהגו נשות וארוסות של חיילי צבא האיחוד (הצפון) צעיף צהוב, מטפחת צהובה או סרט צהוב בשיער כסמל לנאמנותן וציפייתם לשוב אהובן מהקרבות. הצבע הצהוב היה הסמל של חיל הפרשים של צבא הצפון. בשנת 1949 הופק מערבון בשם היא ענדה סרט צהוב שתרם לקיבוע המנהג. 

מדובר בשיר קאנטרי החביב עלי במיוחד: קשרי סרט צהוב סביב גזע עץ האלון "Tie A Yellow Ribbon Round The Ole Oak Tree" שנכתב על ידי לוין ובראון והושר על ידי טוני אורלנדו ולהקת השחר.

אומרים שהשיר נכתב בעקבות סיפור שהתפרסם בעתון ניו-יורק פוסט בתאריך 14.10.1971 ובו נכתב על ששה נערים שפגשו באוטובוס נוסע, שסיפר להם כי זה עתה שוחרר ממאסר של 4 שנים בכלא. לדבריו הוא נשוי, ובתחילת תקופת המאסר אמר לאשתו, מרתה, שמבחינתו היא יכולה להתחיל חיים חדשים בלעדיו. מאז, מזה שלוש וחצי שנים ששהה במאסר, לא שמע דבר ממנה, ולא ידע מה החליטה.