בדרך כלל, אתם הרי יודעים, אני מביא כאן סיפורו של שיר, איזה רקע מיוחד של שיר, או הנסיבות בו נכתב, או השפעתו על התרבות וכדומה.
הפעם אני פשוט רוצה להציג בפניכם שיר שלא הכרתי, ולאחרונה ששמעתי אותו פשוט צחקתי כל כך וגם חשתי הזדהות עמוקה.
כל אחד מכיר את המצב בו טסתם לחו"ל, אתם עומדים בתור לבדיקת הדרכונים (יכול להיות גם בדרך חזרה) במקום לא מוכר, אינכם דוברים את השפה, שוטר הגבולות מביט בכם בחשדנות מבעד לאשנב ובוחן בקפידה את הדרכון שהגשתם לו, ועוד ישראלי...
מה יהיה אם משהו לא תקין? אם חסרה חותמת? אם הוא סתם אנטישמי ורוצה להתנכל לי? מה הוא בוחן את הדרכון כל כך הרבה זמן? מה לא בסדר? וכן הלאה... כל אחד מכיר.
אז חוה אלברשטיין, שאותה אני מאוד אוהב ומעריך, עשתה מהסיטואציה הזאת שיר. שיר כל כך יפה, קולח, ובעיקר מצחיק!!! מעטים אצלנו יודעים לכתוב שירים מצחיקים באמת (דני סנדרסון, דן אלמגור) ואחת מהם היא בהחלט חווה'לה. שירים כמו קלפים על המרפסת מצחיקים ובעיקר חכמים וקולעים.
הנה המלים של השיר. הפעילו את הקליפ ועקבו אחרי המלים. תספרו לי מה דעתכם.
ביקורת דרכונים
חוה אלברשטיין
מילים ולחן: חוה אלברשטיין
הוא לא סובל אותי
הוא מסתכל בי בחשד
הוא הופך את הדרכון שלי
מצד אל צד
אני חושבת לנמק זה מימין לשמאל
אבל הפחד משתק ולא יוצא לי קול
הוא מסתכל בתצלום
ומסתכל לי בעיניים
למה הצטלמתי בלי משקפיים
ולמה הסתפרתי לפני הנסיעה
הוא לא יכיר אותי
פתאום אני כולי מזיעה .
הוא לא סובל אותי
הוא מסתכל בי בחשד
הוא הופך את הדרכון שלי מצד אל צד
עוד רגע הוא ישלח אותי לאיזו חקירה
מי יודע עד מתי הוא יחזיק אותי שם
הרי בכל דקה בן אדם נעלם
לא נולדתי אתמול מכירה את העולם
קראתי ספרים ראיתי סרטים
לא צריך סיבות אנשים נעלמים .
הוא לא סובל אותי
הוא מסתכל בי בחשד
הוא הופך את הדרכון שלי מצד אל צר
הוא שואל אותי משהו אני לא מבינה
אה כן לכמה זמן הגעתי ONE WEEK אני עונה
הוא בטח שונא ישראלים אלא מה
לכן הוא מתעלל בי כבר שעה תמימה
לכולם הדרכון נותן בטחון
ורק שלי מטיל עלי אימה..
שני ההודים שעומדים מאחורי בדממה
מחייכים אלי עכשיו בסבלנות והבנה
הוא עם הטורבן היא עם הסארי הלבן
לא מתביישים במה שהם בכל מקום בעולם .
רק אני רוצה להיות עוד יותר קטנה
להיות משום מקום להיות משום מדינה
כן אני רוצה להיות עוד יותר קטנה
שלא יראו אותי בכלל שלא יגידו מילה
מה אני רואה הוא מכין את החותמת
כאילו אדישה אבל בעצם לא נושמת
הוא נועץ בי לאט מבט אחרון
הוא מניף את היד ומחתים את הדרכון
ניצלתי ניצלתי בידים רועדות
אני לוקחת ת'דרכון ועכשיו למזוודות
מנפנפת להודים שלום ובייבי
עכשיו אתם בתור בהצלחה ידידי.
עוד על שירים, משוררים ומקומות ומה שביניהם בטיולים מזמרים ובמסגרת הרצאות מזמרות בהגשת ד"ר איתי פלאות.
ליצירת קשר לחצו על הקישור צור קשר או חייגו 052-2971119