וינשטיין וקוברין כתבו שיר מזרחי? תעלומת היוצרים העלומים.

השיר "צל עץ תמר" מוצג לעתים כ"שירו של זוהר ארגוב" ומוכר לרבים כחלק מהז'אנר של הזמר המזרחי. האומנם?  על גלגולו של השיר וחידת זהותם של יוצריו, במאמרון הבא:

אפרים פישל וינשטיין שנולד בפולין בשנת 1923 ועלה לישראל כילד בשנת 1934, כתב בשנת 1945 שיר רומנטי לבת זוגו, רבקה יֶזֶ'בסקי, אותה רצה להרשים, והוא הצליח, היא אכן נישאה לו בתום אותה שנה.

השיר שהכיל במקור ארבעה בתים, נשא את הכותרת "בצל עץ תמר".

את השיר הלחין גיסו של המחבר, ד"ר חיים קוברין, רופא שעלה מרוסיה הלבנה והתיישב בטבריה. חיים קוברין שניגן להנאתו על כינור, הלחין את השיר בלחן סלוני בקצב הטנגו.

מספרים כי הזמר איזי גרשוני, יוצא להקת החישטרון, הקליט את השיר לראשונה בשם "כינור קסמים" בשנת 1952, (ניתן להאזין לביצוע בקישור זה) אבל ההקלטה המסחרית הראשונה על גבי תקליטון היתה בביצוע הזמרת לילית נגר בשנת 1954 תחת השם "נַגֵּן נַגֵּנָה".

בשנת 1976 חידש את השיר הזמר המזרחי שלום נחום ובשנת 1981 התפרסם השיר מאוד כשבוצע והוקלט על ידי זוהר ארגוב. סגנון השירה שלזוהר ארגוב נתן לשיר נופך מזרחי ומאז שוייך השיר לסגנון הזמר המזרחי.

בשנת 2012 חידשה הזמרת קרולינה את השיר בסגנון אלקטרוני.

רון וינשטיין, בנו של אפרים וינשטיין, סיפר כי במהלך גלגולו של הניגון הוכנסו מספר שינויים במילים: המלים "נגן נגן נא" שונו ל"נגן נגנה", המשפט "מערפילי עבר תופיע" שונה ל"מערפילי עפר תופיע" והמשפט "ישמע ירח את סודי שבמרום" שונה ל"ישמע ירח את קולי שבמרום".

אז זהו גלגולו של הניגון שמלמד על כור ההיתוך המוזיקלי בין משערב למזרח. ישראליות בתפארתה.

תעלומת זהותם של היוצרים:

על הקלטת השיר על ידי איזי גרשוני, נרשמו שמות יוצרים: "מילים: יערי, מנגינה: ניקולייב". לא ברור איך הגיעו לשמות אלה.

כשחיפשו שיר לתקליט של לילית נגר, הוצע השיר שעל ידי בחור בשם בובי פנחסי למנהל  "מקולית", שלמה פיינטוך תמורת 5 ל"י, ומכיוון ששם היוצרים לא היה ידוע, נרשם השיר באקו"ם על שמו של פיינטוך.

בהמשך בוצע השיר על ידי מבצעים שונים כשהמילים משוייכות לשלמה פיינטוך (שנפטר בשנות השבעים) והלחן "נחלת הכלל".

לפני מספר שנים הופקה פרסומת לחברת סלולאר בה נעשה שימוש בשיר. לצורך כך נעשתה בדיקה באקו"ם לגבי המקור שלו ומכיוון שכל המבצעים לא יכלו למסור פרטים מדוייקים, נבדק העניין על ידי זמרשת וחברים והתגלו הכותבים. אלה מעולם לא פרסמו את השיר וגם לא נרשמו באקו"ם לקבלת זכויות היוצרים. בתהליך גישור על ידי השופט תאודור אור נקבעה זהותם של הכותבים וסיפורו של השיר, שמובא בתוכניתו של יואב גינאי (הסרטון מצורף).