מי בוחר את מי, הזכר את הנקבה או להיפך?
התשובה די ברורה ואף הגיונית מאוד. ההשקעה של הנקבה ביצירת הצאצא היא רבה לאין ערוך ביחס להשקעת הזכר. ראשית, מספר הביציות בשחלת הנקבה מוגבל למספר מאות וכל עונת רבייה משוחררות רק מספר מוגבל מאוד של ביציות. הנקבה נושאת את הצאצאים ברחמה תקופה ארוכה ולאחר הלידה היא גם משקיעה זמן רב ואנרגיה בהזנתם ושמירה עליהם.
לעומת זאת, הזכר מצויד בכמות אדירה של תאי זרע, מסוגל לייצר ולהשתמש במיליארדי תאים, כמעט ללא מגבלה מספרית או אנרגטית. ההשקעה של זכר ברבייה היא מינימלית (2-4 מ"ל של זרע ושלוש דקות בממוצע ללא הסיגריה שאחרי).
מכאן, שמבחינת הנקבה יש חשיבות רבה ביותר לאיכות הגנים שהיא מקבלת מהזכר, כדי שצאצאיה (בכמותם המוגבלת) יהיו איכותיים עד כמה שניתן. הזכר לעומתה, מתבסס על כמות יותר מאשר על איכות ולכן לרוב אינו בורר בקפידה את בת זוגו ומוכן בקלות גם למין מזדמן.
לכן מובן שהנקבה רוצה זכר בעל מטען גנטי משובח ביותר - על כך בהרצאה "אמת ושקר ועקרון ההכבדה".
אבל הסיפור קצת יותר מורכב. אצל בני אדם (להבדיל ממינים רבים אחרים) נזקקת הנקבה לעזרת הזכר בתהליך גידול הצאצאים. לכן הנקבה מחפשת אצל הזכר תכונות נוספות מעבר לאיכות הגנטית.