בְּכָל מְדִינָה מְסֻדֶּרֶת

קַיָּם מַנְגָּנוֹן לְתִפְאֶרֶת;

אֲבָל בְּתַחְתִּית הַבִּנְיָן

נִצָּב הָאֶזְרָח הַקָּטָן.

הָאֶזְרָח הַקָּטָן,

הָאֶזְרָח הַקָּטָן.

קָטָן הָאֶזְרָח וְצָנוּעַ,

וּשְׁמוֹ לְאָדָם לֹא יָדוּעַ.

כֵּן, אֵין לוֹ הֶכֵּר וְסִימָן.

הוּא סְתָם "הָאֶזְרָח הַקָּטָן”.

נָשִׁירָה בְּקוֹל, נָשִׁירָה בְּקוֹל

אֶת שִׁיר הָאֶזְרָח הַקָּטָן.

נָשִׁירָה בְּקוֹל, בְּקוֹל גָּדוֹל,

אֶת שִׁיר הָאֶזְרָח הַקָּטָן.

אֵין אִישׁ בָּעוֹלָם מִתְיַעֵץ בּוֹ.

עָלָיו מְאַיְּמִים רַק בְּאֶצְבָּע:

"אִם לֹא תִּתְנַהֵג טוֹב יוֹתֵר –

אָז תֵּכֶף נִקְרָא לְשׁוֹטֵר."

הָאֶזְרָח הַקָּטָן, נוּ־נוּ־נוּ!

הָאֶזְרָח הַקָּטָן, נוּ־נוּ־נוּ!

גּוֹזְלִים לוֹ אֶת רֹב הַמַּשְׂכֹּרֶת,

וְאִם הוּא דּוֹרֵשׁ קְצָת בִּקֹּרֶת –

אוֹמְרִים לוֹ: "זֶה סוֹד. לֵךְ תִּישַׁן.

תִּגְדַּל קְצָת. אַתָּה עוֹד קָטָן."

נָשִׁירָה בְּקוֹל…

אוֹמְרִים: "הוּא יְצוּר אִינְפַנְטִילִי,

אַךְ כָּךְ הוּא תּוֹעֶלֶת מֵבִיא לִי."

אוֹמְרִים: "אֵין לוֹ דַּעַת בִּכְלָל.

אִם יֵשׁ לוֹ – מִיָּד תְּחֻסַּל!"

הָאֶזְרָח הַקָּטָן…

הַכְּנֶסֶת בִּשְׁמוֹ נֶאֱסֶפֶת

וְאָז הִיא עָלָיו מְצַפְצֶפֶת.

כָּל יוֹם מְאַשֶּׁרֶת עוֹד חֹק.

לֹא חֹק – אֶלָּא חֹקֶן עָמֹק.

הָאֶזְרָח הַקָּטָן…

רַבִּים נְצִיגָיו וְיָפִים הֵם,

וְעַל חֶשְׁבּוֹנוֹ "מְכַּיְפִים” הֵם.

וְאִם מְאַיֵּם הוּא לִצְעֹק –

זוֹרְקִים לוֹ בּוֹנְבּוֹן – שֶׁיִּשְׁתֹּק.

נָשִׁירָה בְּקוֹל…

מֵבִין הָאֶזְרָח שֶׁבְּעֶצֶם

זֶה הוּא שֶׁ"דָּפוּק־עַד־הָעֶצֶם”;

אֲבָל בִּלְבָבוֹ הַפָּעוּט

אוֹהֵב הוּא לִשְׁמֹעַ שֶׁהוּא

"הָאֶזְרָח הַקָּטָן”.

אַךְ פֶתַע, בְּתוֹךְ הָאִידִילְיָה,

הוּא קָם וְהוֹרֵס עוֹד בַּסְטִילְיָה.

וְכָכָה, נָקִי וְחָלָק,

שׁוֹחֵק עוֹד רוֹדָן לְאָבָק.

נָשִׁירָה בְּקוֹל, נָשִׁירָה בְּקוֹל

אֶת שִׁיר הָאֶזְרָח הַקָּטָן.

שֶׁאִם רַק יִרְצֶה

הֲרֵיהוּ יָכוֹל

לַהֲפוֹךְ לָ"אֶזְרָח הַגָּדוֹל”.

נָשִׁירָה בְּקוֹל, נָשִׁירָה בְּקוֹל

אֶת שִׁיר הָאֶזְרָח הַקָּטֹן.

הָאֶזְרָח הַקָּטֹן

שֶׁיָּקוּם יוֹם אֶחָד

לִתְבֹּעַ גַּם דִּין, גַּם חֶשְׁבּוֹן.