בשנת 1938 הוזמנה לאה גולדברג על ידי חברים מקיבוץ אפיקים כדי להרצות בפני חברי הקיבוץ על ספרות העולם ועל מקומה של הספרות העברית. החברים התכנסו ביחד עם הילדים לארוחת ערב בחדר האוכל ואחר כך התארגנו להרצאה. לאה גולדברג הבחינה שילדי הקיבוץ אכלו את הארוחה עם משפחותיהם, אבל לאחר הארוחה חיבקו ההורים את הילדים ונפרדו מהם והמטפלות לקחו אותם לבית הילדים לשנת הלילה. 

לאחר ההרצאה, החליטה לאה להישאר ללון בקיבוץ במהלך הלילה, והתארחה בחדר שהכינו לה. בהיותה כתבת מתחילה בעיתון דבר החליטה לאה לכתוב כתבה על התרשמותה מחיי הקיבוץ. שם, בחדרה, כתבה גם את השיר ערב מול גלעד והקדישה אותו לילדי אפיקים. הכתבה פורסמה בדבר בשנת 1925 תחת הכותרת "ערב באפיקים: רשמים תיאטרליים" ביקורת שחיברה על ביצוע הצגה על ידי חברי הקבוץ, הכוללת גם רשמים ממפגשיה עם חברי אפיקים.

יעל נאמן בספרה האוטוביוגרפי על ילדות בקיבוץ "היינו העתיד" (אחוזת בית ומשכל, 2011) כותבת על הסיפור מאחורי השיר, כפי שהכירו אותו ילדי הקיבוצים:

השיר פורסם גם בספרה של לא גולדברג "מה עושות האיילות", אבל זכה ללחן רק בשנת 1975 על ידי מיקי גבריאלוב. השיר זכה, מלבד ביצוע של מיקי גבריאלוב, לביצועים רבים של זמרים ובינהם אריק איינשטיין, הגבעתרון, אריק סיני, דודו טסה, קובי אוז וגם על ידי להקת הזמר הבחורים מאפיקים בעיבוד של חיים ברקני. נחמה הנדל שרה את השיר בלחן שחיברה בעצמה.

בסרטון מימין, ביצוע נפלא של חבורת זהו זה.