אריק איינשטיין היה זמר, בדרן, פזמונאי ושחקן מוכשר. רובנו זוכרים אותו מהסרטים סאלח שבתי (1964), אולי תרדו שם (1964), דליה והמלחים (1964), שבלול (1970), מציצים (1972), עיניים גדולות (1974) לול (1988), כמו גדולים (1991) וכבלים (1992).
אבל הסרט הראשון שבו השתתף אריק איינשטיין (כשחקן ראשי) יצא לבתי הקולנוע בשנת 1963, אבל נאסר להקרנה כעבור שבועיים על ידי הצנזורה.
הסרט נקרא "ניני" ומבוסס על רומן שפורסם בשנת 1957 כספר כיס שנקרא "ניני בת הדת האחרת" שנכתב על ידי מאיר זרחי. הרומן מספר על בחור תל אביבי בשם חנן, בן של משפחה אמידה בתל אביב שמתאהב בנערה ערביה נוצריה מיפו. (אגב, בתפקיד אביו של חנן משחק יעקב איינשטיין, אביו הביולוגי של אריק איינשטיין) לאחרונה צפיתי בסרט ואני בהחלט מסכים עם המבקר שכתב "ניני סיפור מצויין שהיה לסרט מחורבן עם אריק אינשטיין".
צפיתי בסרט לאחר שטיילתי וצילמתי ביפו, והיה מעניין מאוד לראות את גבעת יפו וההריסות של השטח הגדול של תחילת שנות השישים. הנה תוכלו לראות קטע וידאו קצרצר מהסרט בו אריק איינשטיין, העוסק להנאתו בציור, עולה לצייר את נוף תל אביב מעל גבעת יפו, והנה אותו מבנה עצמו (הסראיה הישנה ואחר כך בית חרושת לסבונים) שצילמתי לפני חודש.
אורי קליין כתב: "ב"ניני", סרטו של הבמאי שלמה סוריאנו מ-1963, מופיעה אחת הסצינות המקסימות ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי". כאמור, הסרט ממש גרוע, והסצינה המדוברת מתארת את הרגע בו נפגשים לראשונה מבטיהם של אריק איינשטיין וניני, (המגולמת על ידי השחקנית רונית כץ) ומעוצמת הרגשות הכל נעצר, אבל ה כ ל !!! ראו במו עיניכם: