על מה ולמה נֶאֱסַף תִשְׁרֵי? שנה לפטירתו של צביקה פיק

במלאת שנה לפטירתו של צביקה פיק אני מביא הפעם פוסט נפלא על צביקה פיק  ועל השיר נאסף תשרי שפורסם בקבוצת "אתם זוכרים את השירים" בפייסבוק על ידי שדרן הרדיו Dany Edelson.

מֵת אָב / שמואל הנגיד

מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל, וּמֵת חֻמָם גַם נֶאֱסַף תִשְרֵי וּמֵת עִמָם
,בָאוּ יְמֵי הַקר, וְהַתִירוֹשׁ אָדַם וְקוֹלוֹ בַכְלִי דָמַם

 
לָכֵן, יְדִידִי, סב אֱלֵי רֵעִים כָל אִישׁ וְאִישׁ יַעַשׂ אֲשֶר זָמַם!
אָמְרוּ: חֲזֵה עָבִים בְהַגְשִימָם וּשְמַע שְמֵי מָרוֹם בְהַרְעִימָם.

רְאֵה כְפוֹר וּלְשׁוֹן מְדוּרָה – זֶה יֵרֵד וְזֶה יַעַל וְיִתְרוֹמָם.
קוּמָה,  שְתֵה בַכּוֹס וְשׁוּב וּשְתֵה בַכַד, וּבַלַיִל וְגַם יומָם!

 

 

נֶאֱסַף תִשְׁרֵי / נתן יונתן

מֵת אָב וּמֵת אֱלוּל וּמֵת חֻמָם,
גַם נֶאֱסַף תִשְׁרֵי וּמֵת עִמָם,
רַק נִשְׁאֲרָה גַחֶלֶת עֲמוּמָה
שֶׁל אַהֲבַת הַקַיִץ הַגְדוּמָה.

אֶל מְעָרַת דָוִד הַשׁוּנַמִית
תַצְמִיד אֶת יְרֵכֶיהָ הַקָרוֹת,
אֶל חֹם הָאֲבָנִים שֶׁעַל קִבְרוֹ.

וְיֶלֶד זָר הוֹלֵךְ וְתָר כְּמוֹ שָׁאוּל
אֶת עִקְבוֹתָיו שֶׁל אָב וְשֶׁל אֱל,
וּבֶעָמוּם הוּא מְחַפֵּשׂ אֶת הַצָלוּל.

לֵךְ, יֶלֶד, לֵךְ, אוּלַי בְּסוֹף הַמַעֲרָב,
בֵּין יָם וְיַבָּשָׁה, בֵּין אָב לִסְתָו,
יְאוֹר שֶׁלְךָ יָאִיר בֵּין חֲטָאָיו.

חֲטָאֵי הָאִישׁ וְהָאִשָׁה וְהַנָחָשׁ,
חַטַּאת דָוִד בְּאוּרִיָה, כִּבְשַׂת הָרָשׁ,
וְיוֹנָתָן וְיַעֲרַת הַדְבַשׁ.

מֵת אָב וּמֵת אֱלוּל, הַקַיִץ שָׁב,
סִפּוּר שֶׁלְךָ, יַלְדִי, מַתְחִיל עַכְשָׁו,
עִם כָּל הַדְבַשׁ וְהַנָחָשׁ וְהָאִשָׁה.

 


 
כיצד שיר חידתי פילוסופי משהו שמתכתב ומקיים שיח מילולי ורעיוני עם שיר מתקופת ימי הביניים, הופך ללהיט ענק? התשובה טמונה בלחן הגאוני שיצר לו צביקה פיק ז"ל.
כדי להתחיל לספר את סיפורו של השיר הנפלא שכתב המשורר נתן יונתן ז"ל "נאסף תשרי" אנו צריכים בעצם לחזור לתקופה של ימי הביניים ולאחד משירי היין של רבי שמואל הנגיד מגדולי המשוררים היהודיים בספרד. שהשאיר אחריו שלושה כרכים גדולים של שירי חולין. ואם זה לא מספיק אז הוא היה גם אדם דתי וכיהן כרב ופוסק ההלכה החשוב של זמנו. באחד משירי היין כתב רבי שמואל הנגיד את "מת אב" והוא מתחיל ככה: "מת אב ומת אלול ומת חומם / גם נאסף תשרי ומת עימם / באו ימי הקור והתירוש / אדם וקולו בכלי דמם..". שמואל הנגיד מסביר בשירו שעונות השנה מתחלפות, הזמן חולף והאדם מתחיל להתעצב על החיים שעוברים. אז, ברגעים אלה מציע המשורר לאדם ללגום מכוס היין ולשמוח על החיים כל עוד הם קיימים.
חלפו כאלף שנים. השיר "מת אב" של רבי שמואל הנגיד היה ידוע בעיקר לאוהבי ספרות ושירה בלבד. בתחילת שנות ה-70 בחוג לספרות עברית של אוניברסיטת תל אביב. הרצה הפזמונאי והסופר דן אלמגור הרצאה בנושא שירת ימי הביניים. וחלקים ממנה הוקדש לשיר "מת אב",
פתאום נפתחה הדלת ומי שנכנס אליו היה המשורר נתן יונתן ז"ל. שבאותה תקופה למד לתואר שני בספרות עברית,
"ישבנו בכיתה ודיברנו על השיר", מספר אלמגור, "ולא תיארתי לעצמי שייוולד מזה השיר היפה של נתן". כנראה שההרצאה של אלמגור על שירתו של רבי שמואל הנגיד הותיר את חותמו של נתן יונתן והוא החליט לכתוב שיר שמתכתב עם שירו של שמואל הנגיד אבל בשיר שכתב נתן יונתן אין שמחה יתרה: זהו שיר פילוסופי ומהורהר, שורת הפתיחה, ”מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל, וּמֵת חֻמָם, גַם נֶאֱסַף תִשְרֵי וּמֵת עִמָם” משותפת לשני השירים .מכאן ממשיך יונתן לתאר את חודשי הקיץ שחולפים להם יחד עמם חולפים האור והחום האופייניים להם באקלים הישראלי. כלומר חולפת לה השנה העברית. במרכז השיר ניצבת דמות צעירה אשר מודרכת לחפש את חטאיה. במהלך השיר מוזכרים חטאים מוכרים ומפורסמים מתקופת התנ"ך, זהו שיר העוסק בחיים ובמוות, ומתחבאים בתוכו הפרת הסדר הטבעי, כאשר הבן מת לפני האב.

"נאסף תשרי" ראה אור בספר בשם "שירים (ליאור)", שאותו הוציא יונתן בספטמבר 1974, כמעט שנה לאחר נפילת בנו ליאור, ביומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים. עד היום רבים מאתנו חושבים שהשיר של נתן יונתן הוא שיר קינה ושכול על בנו ליאור שנפל במלחמה. כאשר מהקיץ נותרה "רק גחלת עמומה" של "אהבת הקיץ הגדומה" – אהבה של חום ואור גדול שנגדמה. השימוש במילה זאת מעורר תחושה של שבר וקטיעה: חלק מהשלם נגדם ומת, ואילו החלק השני נותר חי אך גידם, כלומר נכה לכל חייו.
אבל נופתע לגלות שפרשנות לחוד ומציאות לחוד. במאמר שפרסם לפני שנה ד״ר יוסף פריאל, מרצה לזמר העברי. מתברר שהשיר לא נכתב בעקבות מות הבן. ולא יכול היה להיכתב בנסיבות אלו, מאחר שהוא פורסם והודפס לראשונה בעיתון דבר בתאריך 29.9.1972, שנה בדיוק לפני מותו של ליאור יונתן ז"ל. מסתבר אפוא שנתן יונתן כתב שיר קינה נבואי.
עד שנת 1977. צביקה פיק ז"ל נחשב לאליל נוער. שמלחין ומבצע שירי פופ. אבל הוא לא קיבל יחס מכובד בתקשורת הממוסדת. התפנית בקריירה שלו הגיעה לקראת מצעד הפזמונים העברי השנתי שנערך בערב ראש השנה.
הייתה זאת עורכת מוזיקה יצירתית בקול ישראל, דליה הלר.
"לקראת המצעדים השנתיים, שהיו משודרים בראש השנה, הייתי מחפשת שירי משוררים שמתאימים להלחנה כדי להעשיר את המצעד בשירים חדשים", היא מספרת. "חודשיים לפני המצעד של 1977 ראיתי שלצביקה פיק יש סיכוי להיות זמר השנה. חשבתי שגם אם צביקה לא יזכה בתואר בסוף, לפחות יהיה לנו שיר טוב."
צביקה פיק אכן נבחר לזמר השנה ומלחין השנה ברשת ג'. ודליה הלר ביקשה ממנו להלחין ולבצע את שירו של נתן יונתן "מת אב ומת אלול". שהשם שלו התאים למועד המצעד. הלר, פנתה קודם לכן למשורר עצמו וקיבלה את רשותו. ואף קיבלה את רשותו לשנות את שם השיר ל"נאסף תשרי", שם קצר וקליט יותר. השיר הושמע לראשונה במצעד הפזמונים העברי השנתי לשנת תשל"ז. וצביקה פיק העניק למילים שכתב נתן יונתן לחן מפתיע והפך אותו לאחד השירים האהובים בכל הזמנים, על אף מורכבותו המילולית וחוסר הבהירות שלו.
"בהתחלה בכלל לא התעמקתי במילים", סיפר בעבר צביקה פיק."כשקיבלתי את השיר מדליה הלר, בכלל לא הייתה לי דעה עליו; רק אמרתי לה שאנסה להלחין אותו. ההלחנה זרמה די מהר. הבעיה שלי הייתה שבבתים יש שלוש שורות, ובשביל הלחן שכתבתי הייתי צריך שורה רביעית, אז מצאתי פתרון, ובסוף כל בית חזרתי פעמיים על השורה האחרונה.
 
התברר שזה היה רעיון יפה. רק תוך כדי ההקלטה הבנתי שאנחנו עובדים על יצירה גדולה מהחיים. בהקלטה גם התעמקתי במשמעויות של המילים ובגאוניות של נתן יונתן. זהו שיר שונה ומיוחד מאוד, שמאפשר הסתכלות על חיים, על מוות, על מעגל החיים. הבנתי שקורה פה משהו בלתי רגיל, משהו גדול מאוד. השיר הזה חדר ללב של כולם וחצה את כל הגבולות והז'אנרים, ".התגאה פיק.
ואכן השיר הפך ללהיט גדול מאוד, אפילו ענק. במצעד השנתי הבא, ששודר שנה בדיוק אחרי השמעת הבכורה, הוא זכה בתואר שיר השנה. צביקה פיק בשיר "נאסף תשרי" מביא את כישוריו המוסיקליים ואת גאוניותו במלוא הדרם. גם המשורר עצמו נתן יונתן, הופתע עד דמעות מהביצוע המרגש, הביע תודה עמוקה למלחין והגדיר את הביצוע כ"נס אמנותי." הוא אפילו נפגש עם פיק ואמר לו שהוא רואה בלחן המשובח כנפיים שלוקחות את השיר למקום חדש.
לפני שנה ב-14.8.2022, בחודש אב, נאסף המלחין, הזמר, המעבד, צביקה פיק ז"ל. רשימת השירים והפזמונים הנצחיים שעליהם חתום אגדת המוזיקה והמאסטרו היא אינסופית. פיק, ניחן ביכולות מוזיקליות יוצאות דופן. ומותו הפתאומי לפני שנה הכה בהלם את כולנו . תרומתו האדירה לעולם התרבות והמוסיקה הישראלית יישארו אצלנו חקוקות לתמיד. יהי זכרו ברוך.
 
 
 
חדש!! חדש!! חדש!!

הרצאה מזומרת - שרים ביחד - לחוגי בית, גמלאים, מועדוני זמר ומקומות עבודה

יהיה טוב - חייו ושירתו של יהונתן גפן

לפרטים והזמנות נא להתקשר לאיתי פלאות 052-2971119 או דרך דף צור קשר

שפע נושאים לשירה בציבור, הרצאות מזומרות, טיולים מזמרים, טיולים ברכבי שטח והרצאות על טבע האדם בהנחיית ד"ר איתי פלאות

לפרטים שלחו הודעה בצור קשר או התקשרו 052-2971119 

אולי יעניין אותך לקרוא גם על...

שושנת פלאים מפינלנד? שיר נפלא שכמעט נשאר במגירה

שושנת פלאים מפינלנד? שיר נפלא שכמעט נשאר במגירה

באחד הימים ישב צביקה פיק באולפן וזמזם לעצמו את הלחן. זמר צעיר, שרק לאחרונה השתחרר מלהקה צבאית, עבר במקום ושמע את צביקה ושאל אותו איזה שיר הוא מזמזם. צביקה הביט בו ושאל "תרצה לשיר אותו?". הזמר הצעיר ענה מיד בחיוב. שמו של הזמר הוא יוני נמרי וכך הוא זכה בשיר נפלא.
להמשך קריאה
אלף נשיקות - למי ואיפה?

אלף נשיקות - למי ואיפה?

בחודש אוגוסט נפרדנו בעצב מהמוזיקאי והזמר צביקה פיק. לזכרו אביא את סיפורו של השיר אלף נשיקות שכתבה גרושתו מירית שם אור על פי מכתב שכתב אבשלום פיינברג בשנת 1910 לאהובתו, והלחין צביקה פיק ז"ל.

להמשך קריאה
 לא אני הוא האיש - אז מי כן?

לא אני הוא האיש - אז מי כן?

השיר "לא אני הוא האיש" הולחן על ידי משה וילנסקי וגם על ידי רוני וייס אבל הצליח מאוד רק כשבשנת 1978 הלחין אותו צביקה פיק והוא שולב בתקליט "מוזיקה". בשנת 1979 הושמע השיר ברדיו והצליח מאוד במצעדי הפזמונים. סיפורו של השיר שכתב אלכסנדר פן במאמרון זה

להמשך קריאה

לפרטים ויצירת קשר

איתי פלאות: 052-2971119

כל הזכויות שמורות לד"ר איתי פלאות, מרכז תרבות ידע ופנאי © שירה בציבור
ד''ר איתי פלאות | itai@plaot.com | 04-9533736 | 052-2971119

Tivonet