תאוריית הקוף המסומם

יחודו של המין האנושי שהפך למין המשפיע ביותר על האקולוגיה של כדור הארץ כולו מעלה תעלומות וחידות רבות לגבי מהלך האבולוציה שלו.

אחת התעלומות היא בעניין התובנה, התקשורת, פיתוח המוח והעדיפות הקוגניטיבית שלו.  מה היה הגורם הסביבתי שאפשר התפתחות מיוחדת כזאת.

תיאוריה שהוצעה לפני שנים על ידי חוקר הפסיכודליות, טרנס מק'קנה, וגרמה בעיקר לגיחוך בקרב הביולוגים, נבדקה שוב על ידי חוקרים מוכשרים ונמצאה מעניינת ביותר ואולי גם נכונה.

טרנס מק'קנה הציג פטריה שאכילתה גורמת לתופעות פסיכודליות, פסילוסיבין, הנפוצה מאוד האזורי המחיה של אבות האדם הקדמון באפריקה בהם התפתחה התודעה האנושית. 

.

צריכה מועטה מאוד של הפטריות הפסילוסיבין מחדדת את הראיה ומשפרת את יכולות הציד והליקוט. כמויות גדולות יותר מעוררות חשק מיני ומתמרצות כך את הרבייה. צריכת הפטריה בכמויות גדולות מביאות לחוויות מיסטיות הממוססות את "גבולות האני" ומחזקות קשרים קהילתיים. מק'קנה פיתח תאוריה לה קרא "תיאורית הקוף המסומם" המספקת הסבר אפשרי להתפתחות האדירה של מוח האדם והתודעה האנושית. כשהציג את התאוריה בפני חוקרים אקדמיים הם אמרו שהרעיון כל כך שערורייתי עד שלא יסכימו אפילו לשקול אותו.

בחלוף שלושים שנה בדקו את הנושא החוקרים מייקל ווינקלמן וחוזה ארטה, לאור מחקרים רבים שנעשו בתחום הפסיכדלי, פרסמו מאמר מקיף בו הם טוענים שלפסילוסיבין היה תפקיד מכריע בהתפתחות האבולוציונית של בני האדם.  הם מסתמכים על "תאוריית הסימום האינסטרומנטלי" שטוענת ששימוש בסמים יכול להקנות יתרונות אדפטיביים ויכולים, בדרכים שונות ומגוונות, לשפר מאוד את יכולת ההישרדות של בני האדם הקדמונים, לסייע להם בהתמודדות עם מצבי עקה (סטרס), בהעצמת קשרים חברתיים, קבלת החלטות קבוצתית ופיתוח ריטואלים ומיתוסים משותפים.

 בהשפעת אכילת הפטריות ישנה העצמה של יכולות קוגניטיביות, יצירתיות בפתרון בעיות, שיפרו את הרהיטות התקשורתית ואת הרצון להתקשרות, הביאו לאמפתיה מוגברת והתנהגות אלטרואיסטית, וגם חיזקו את היכולת לפתח ולהקנות ערכים משותפים.

אין לי ספק שרעיונות אלה בהחלט מרחיבים את ההבנה שלנו לגבי התפתחותו המיוחדת של המין האנושי.

נושא זה יידון בהרכבה במסגרת ההרצאה "על רכילות, דמיון וניצול - כך השתלט האדם על העולם".

 (מבוסס על מאמר של עידו הרטוגזון, הארץ, 9.12.21)

לכרטיס ביקור דיגיטאלי לחצו כאן.