שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם - סיפורו של שיר נצחי

המלחין דוד זהבי כתב לאימה של המשוררת חנה סנש במכתבו אליה בשנת 1976: "אחד השירים היפים ביותר שכתבתי בימי חיי הוא השיר 'הליכה לקיסריה' ואודה על האמת, בשעה שהלחנתי את השיר תוך כדי כתיבתו - זלגו עיני דמעות. יש גם אומרים כי הוא השיר היפה ביותר בין שיריי".

סיפורו של השיר הליכה לקסריה מתחיל יותר משלושים שנה לפני כתיבת המכתב. מעניין שהשיר הזה ניצל בזכות שיר אחר ששכתבה חנה סנש. חנה סנש נולדה בבודפשט, הונגריה, ובגלל גילויי אנטישמיות שם החליטה בשנת 1939, בהיותה בת 18, להצטרף לתנועת נוער ציונית ולעלות לארץ. היא למדה שנתיים בבית הספר החקלאי בנהלל והצטרפה לקיבוץ שדות ים. בשנת 1944 צנחה על גבול הונגריה בכוונה להצטרף לפרטיזנים שלחמו בצבא הנאצי. 

לפני שחצתה את הגבול להונגריה, שהתה חנה סנש עם שני חבריה לצניחה, ראובן דפני ויונה רוזן  בעיירה סרדיצה שבקרואטיה. במקום פגשו פרטיזנית יהודיה צעירה שראובן דפני הכיר מילדותו ביוגוסלביה. המפגש היה מרגש מאוד  ובעקבותיו כתבה חנה סנש את השיר "אשרי הגפרור". לפני שהיתה אמורה לחצות את הגבול להונגריה, נתנה חנה  סנש את השיר לראובן דפני וביקשה שאם לא תחזור מהמשימה, ימסור את השיר לחבריה בשדות ים. 

 

ראובן דפני מסר את השיר לצנחן אריה פיכמן שהביא את השיר לארץ, ותוך זמן קצר התפרסם השיר בעמוד הראשון של "דבר הפועלת" תחת הכותרת: "חברה שיצאה בשליחות מיוחדת כתבה את השיר לפני צאתה".

 


 


אַשְׁרֵי הַגַּפְרוּר / חנה סנש

אַשְׁרֵי הַגַּפְרוּר שֶׁנִּשְׂרַף וְהִצִּית לֶהָבוֹת.

אַשְׁרֵי הַלֶּהָבָה שֶׁבָּעֲרָה בְּסִתְרֵי לְבָבוֹת.

אַשְׁרֵי הַלְּבָבוֹת שֶׁיָּדְעוּ לַחְדֹּל בְּכָבוֹד…

אַשְׁרֵי הַגַּפְרוּר שֶׁנִּשְׂרַף וְהִצִּית לֶהָבוֹת.

 

 בעקבות פרסום השיר, העריך משה ברסלבסקי, חבר קבוץ נען, כי מי שכתבה את השיר בוודאי כתבה עוד שירים, וביקש לראות את חדרה של חנה סנש בקבוץ שדות ים. שם בחדר מצא ארגז ובו מחברות עם שירים שכתבה חנה

באחת המחברות, עליה נרשם "ללא שפה" מצא שיר בן חמש שורות ששמו "הליכה לקסריה" ובתחתית השיר נכתב "קיסריה 24.11.42". לשיר נכתבו גרסאות שונות, אבל הגרסה שנכללה במחברת "ללא שפה" היא הגרסה המוכרת היום.


 הֲלִיכָה לְקֵיסָרְיָה / חנה סנש

  

אֵלִי, שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם

הַחוֹל וְהַיָּם,

רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם,

בְּרַק הַשָּׁמַיִם,

תְּפִלַּת הָאָדָם.


קיסריה, 24.11.1942

משה ברסלבסקי העביר את מילות השיר לחברו בקבוץ נען, המלחין דוד זהבי שהלחין את השיר "בהינף אחד של חמש דקות, ותוך פרץ בלתי נשלט של דמעות", כך כתוב בספרו של מוטי זעירא "כמו קול של הלב: סיפור חייו ויצירתו של דוד זהבי"

 חדי העין יבחינו שבשיר המקורי כתבה רחל "אלי, שלא יגמר לעולם". ואילו בשיר המילה "אלי" חוזרת פעמיים בתחילת השורה. זה היה דוד זהבי שהחליט שהמלה "אלי" תושר פעמיים.

הזמרת והיוצרת אסתר שמיר, בעת שהופיעה לאחרונה בפני מפונים מישובי העוטף, הוסיפה מלים לשיר הנפלא:

אלי, אלי, ישובו בנים לגבולם,

כל ילדדינו, כל אימהותינו, כל תינוקותינו

ישובו כולם.

כל מי שנלקח, כל מי שנחטף,

ישובו הביתה ישובו עכשיו.

בהמשך המיידעון תוכלו להאזין לשירתה של אסתר שמיר.
 
המקורות למאמרון:
ויקיפדיה
פורום "אתם זוכרים את השירים" בפייסבוק
אתר "הספרנים" של הספריה הלאומית.
 
 


חדש!! חדש!! חדש!!

הרצאה מזומרת - שרים ביחד - לחוגי בית, גמלאים, מועדוני זמר ומקומות עבודה


יהיה טוב - חייו ושירתו של יהונתן גפן

לפרטים והזמנות נא להתקשר לאיתי פלאות 052-2971119 או דרך דף צור קשר


שפע נושאים לשירה בציבורהרצאות מזומרותטיולים מזמריםטיולים ברכבי שטח והרצאות על טבע האדם בהנחיית ד"ר איתי פלאות

 



לפרטים ויצירת קשר

איתי פלאות: 052-2971119

כל הזכויות שמורות לד"ר איתי פלאות, מרכז תרבות ידע ופנאי © שירה בציבור
ד''ר איתי פלאות | itai@plaot.com | 04-9533736 | 052-2971119

Tivonet