יעקב גלעד ויהודה פוליקר נפגשו לראשונה כשיהודה הביא ליעקב דוגמאות מוקלטות של שירים שנועדו ללהקת בנזין בתחילת דרכה. בביתו של יעקב, שעדיין גר עם ההורים, פגש יהודה את אמו של יעקב והבחין בקעקוע של מספר על זרועה, ואמר ליעקב: "היא כמו אבא שלי, אבל אישה". כך גילו השניים ששניהם חוו חוויות ילדות דומות כילדים להורים שורדי שואה. יהודה סיפר שאביו היה מדבר הרבה על השואה, והדבר העיק עליו מאוד. חוויות דומות חווה גם יעקב.
השניים שיתפו פעולה בלהקת בנזין, יהודה כסולן ויעקב כמחבר שירים ומפיק. הסגנון היה רוק צעיר ומרדני והלהקה קצרה הצלחה בעולם הזמר העברי של אותה תקופה.
בשנת 1983, בנזין התכוננו למופע חגיגי במסגרת רשות השידור. בזמן החזרות ניגן יהודה פוליקר על בוזוקי מנגינות של שירים שעליהם גדל בבית, בילדותו. מפיקת התוכנית, ורדה איתי, התרגשה משמיעת המנגינות והציעה ליהודה ויעקב להוציא תקליט של שירים יווניים מתורגמים.