חלון לים התיכון - שיר שיצר את המושג "הדור השני"

יעקב גלעד ויהודה פוליקר נפגשו לראשונה כשיהודה הביא ליעקב דוגמאות מוקלטות של שירים שנועדו ללהקת בנזין בתחילת דרכה. בביתו של יעקב, שעדיין גר עם ההורים, פגש יהודה את אמו של יעקב והבחין בקעקוע של מספר על זרועה, ואמר ליעקב: "היא כמו אבא שלי, אבל אישה". כך גילו השניים ששניהם חוו חוויות ילדות דומות כילדים להורים שורדי שואה. יהודה סיפר שאביו היה מדבר הרבה על השואה, והדבר העיק עליו מאוד. חוויות דומות חווה גם יעקב. 

השניים שיתפו פעולה בלהקת בנזין, יהודה כסולן ויעקב כמחבר שירים ומפיק. הסגנון היה רוק צעיר ומרדני והלהקה קצרה הצלחה בעולם הזמר העברי של אותה תקופה.

 בשנת 1983, בנזין התכוננו למופע חגיגי במסגרת רשות השידור. בזמן החזרות ניגן יהודה פוליקר על בוזוקי מנגינות של שירים שעליהם גדל בבית, בילדותו. מפיקת התוכנית, ורדה איתי, התרגשה משמיעת המנגינות והציעה ליהודה ויעקב להוציא תקליט של שירים יווניים מתורגמים.  


יהודה התלהב מהרעיון, אבל יעקב לא התחבר. "איך זה מסתדר עם זמר רוקיסט כמו יהודה?". המוזיקה היוונית שהושמעה אז בארץ היתה של שירים קצביים - "הו דירלה דה דירלה דה דה ופומפה פומפה, טרלה לה לה לה".
 
אבל ורדה ויהודה הכינו ליעקב "אמבוש" והשמיעו לו את השיר המתורגם הראשון, עיניים שלי ויעקב נשבה בקסמו של השיר. בשנת 1985 יצא האלבום עיניים שלי ששילב סגנונות של רוק ושל מנגינות יווניות. 
  
מנהלת מחלקת המוזיקה של גלי צה"ל (1986), דלית עופר, עמדה להכין תוכנית מוזיקלית ליום השואה. היא שמעה שיהודה פוליקר בן לניצולי שואה, נפגשה איתו, ושמעה ממנו על שואת יהודי יוון שהגיעו גם לאושוויץ, ושמעה גם סיפורים על ההורים מיעקב גלעד, ועל הילדות המורכבת של ילדי "הדור השני". היא תכננה להפיק תוכנית לא רק עם מוזיקה אלא גם עם שיחות עם יהודה ויעקב והוריהם. במסגרת זו ביקשה מהם להביא לה שירים העוסקים בנושא והם הקליטו עבורה את השיר "התחנה הקטנה טרבלינקה". התוכנית הושמעה ביום השואה ובעקבותיה נוצר הביטוי "הדור השני"
 
בעקבות התוכנית הרגישו השניים שהם צריכים לפרוק עוד חוויות ילדות הקשורות להיותם ילדי הדור השני. יום אחד יעקב שמע את יהודה מנגן בבוזוקי מנגינה שהלחין בסגנון יווני, והלחן זרק את יעקב לסיפור של הוריו. אימו סיפרה לו שכששטה בספינת המעפילים לארץ, היתה סערה והיא פתאום עפה לירכתי הספינה ומישהו אחז בה מאחור וחיבק אותה. זה היה אביו של יעקב. אביו של יעקב התנדב לפלמ"ח וכשהשתחרר אמרו לו שיש בתים "נטושים" ביפו שניתן לגור בהם. יעקב מספר ששם, בבית ביפו, הוא נולד. "בשנת 50 סוף דצמבר" נולד ביום של שלג יהודה פוליקר, כך שהשיר מבטא שילוב של הסיפור של שתי המשפחות.
 
שני הזוגות שרדו את השואה הנוראה, בה איבדו את משפחותיהם, אל למרות האסון נשארה להם תקווה לאושר: "ואולי, מרחוק, יש סיכוי אחד למליון, ואולי מרחוק, איזה אושר מתגנב אל החלון".
 
מקורות:
חדש!!  חדש!!  חדש!!
שר להעביר את הזמן - חייו ושירתו של יוסי בנאי
 
כמו כן 
טיולים מזמרים, והרצאות על טבע האדם בהנחיית ד"ר איתי פלאות

לפרטים והזמנות נא להתקשר לאיתי פלאות 052-2971119 או דרך דף צור קשר


אולי יעניין אותך לקרוא גם על...

סיפור פרסי - הנסיכה והרוח

סיפור פרסי - הנסיכה והרוח

בטח שמתם לב שאני אוהב שירים בהם מסופר סיפור, עם עלילה, עם חרוזים ומשקל, עם מנגינה. יש לא מעט כאלה, והפעם, עם סיום המלחמה עם אירן (כותב את זה ביום של הפסקת האש עם תקווה לשקט) הנה שיר המספר אגדה פרסית ששרה אותו זמרת פרסיה אותנטית - ריטה.


להמשך קריאה
יהיה טוב - חייו ושירתו של יהונתן גפן

יהיה טוב - חייו ושירתו של יהונתן גפן


יהונתן גפן נולד בנהלל בשנת קום המדינה למשפחה מוכרת ורבת פעלים. יהונתן קרא למושב נהלל "מושב מה יגידו" שבו כל אחד היה צריך לעמוד בציפיות הציבור החלוצי והציוני, להיות "חרוץ, שרירי, להתגייס לצנחנים ולמות" כמו שאמר פעם יהונתן גפן. 

להמשך קריאה
על גבעות שייח-אבריק - טיול מזמר בעקבות אלכסנדר זייד וחבורות הרועים

על גבעות שייח-אבריק - טיול מזמר בעקבות אלכסנדר זייד וחבורות הרועים

על עיר עתיקה שנחרבה ונעלמה, על חבורות רועים חלוצים ועל משפחת השומר אלכסנדר זייד שנרצח על משמרתו.  על כל אלה בטיול מזמר על גבעות שייח-אבריק  
להמשך קריאה

לפרטים ויצירת קשר

איתי פלאות: 052-2971119

כל הזכויות שמורות לד"ר איתי פלאות, מרכז תרבות ידע ופנאי © שירה בציבור
ד''ר איתי פלאות | itai@plaot.com | 04-9533736 | 052-2971119

Tivonet

 

הצהרת פרטיות