צער השתיקה... יעקב אורלנד

ביום השואה לפני עשר שנים התודעתי לסיפור הנורא שקשור לשירו של יעקב אורלנדאני נושא עמי שפורסם בשנת 1939. אכן השיר נכתב ממש לפני מלחמת העולם השניה, אבל הוא מעלה, במודע או שלא במודע, זיכרונות קשים על פוגרום בעיירה יהודית שחווה המשורר בגיל 5.


את השיר "אני נושא עמי" כתב המשורר יעקב אורלנד כשהיה כבן 20 שנה בלבד והוא פורסם בספר הראשון של שיריו

בשנת 1939.  השיר טומן בחובו ומשדר עצב עמוק וצער נורא, שהם תוצאה של טראומה קשה שחווה המשורר בילדותו.

 

בערב פסח 1919 התחולל טבח נורא בבית הכנסת בעיירה טטייב שבאוקראינה. זה היה חלק מגל של פוגרומים שהתחוללו אז בהם נטבחו כמאתיים אלף יהודים.



יעקב אורלנד, שהיה אז ילד בן חמש, הסתתר מפני הפורעים בפח אשפה בחצר בית הכנסת וצפה בבעתה כיצד הפורעים רוצחים את אנשי הקהילה ואת משפחתו שלו בעריפת ראשים, נעיצת קלשונים ומכות גרזן. הילד הקטן ניצל מפגיעה בזכות המחסה שמצא, אבל זוועות הלילה ההוא נשארו חרוטים בנשמתו במשך כל חייו.


השיר הולחן על ידי דוד זהבי בשנת 1951 והושר על ידי זמרים שונים שהבולטת ביניהם היתה השחקנית חנה רובינא. השיר לא הוקלט ולכן נשכח במהלך השנים עד שבשנת 1978 גילה אותו שלמה ארצי ואף ביצע והקליט אותו, ומאז הפך השיר לאחד מנכסי צאן הברזל של הזמר העברי.


והנה ניתוח קצר וקולע כפי שכותב ברק פז במסגרת מאמריו בתכנית שבת עברית:

 


"השיר כולו עוסק ברצון המשורר לשכוח את הטראומה שחווה. אורלנד מעביר את המסר תוך שימוש באמצעים שונים, כגון חזרה. בכל אחד מארבעת בתי השיר יש שתי שורות שנפתחות בצורה זהה. לדוגמה, בבית א': "הלוא אמרת אליי..."; בבית ד': "בחלומות ההם...". חזרה זו יוצרת מעין אפקט של מנטרה, המזכיר אדם שחוזר על דבריו שוב ושוב כדי להרגיע את עצמו ולמנוע ממחשבות לא רצויות להשתלט עליו.

 

בעולמו העצוב, שבו אין נחמה או סיבה לחייך, מבקש אורלנד מהנמענת להסיח את דעתו בעזרת טיול בחוצות, ישיבה על ספסל וכדומה. כל אלה עוזרים לו להשיג את מבוקשו: "בחלומות ההם נרדים את עברנו". הוא רוצה להדחיק את העבר, להרדים אותו, להופכו לדבר לא-מודע, כמו חלום, לפחות באופן זמני: "עד שיום אחד, גבוה ומוכר / ייפול שוב בנשיקות על צווארינו".

 

בתו של יעקב אורלנד, הפזמונאית שמרית אור הגיבה על הניתוח הקושר את השיר לחוויית הילדות: "כשהיה בן 25 נכלל "אני נושא עמי" בקובץ שיריו הראשון "אילן ברוח." הוא, שעבר בילדותו טראומת זוועות שעה שתוך שלושה ימים נרצחו 2/3 מאוכלוסיית היהודים בעיירה טעטיעב, לא העלה את הנושא על דל שפתיו כל ימי חייו עד מלאת לו "שמונים, אז כתב ופרסם את הפואימה "קייב", ושבה חשף לראשונה את חוויות ילדותו הנוראות".

 

 

 


 

יהיה טוב - חייו ושירתו של יהונתן גפן

לפרטים והזמנות נא להתקשר לאיתי פלאות 052-2971119 או דרך דף צור קשר

שפע נושאים לשירה בציבור, הרצאות מזומרות, טיולים מזמרים, טיולים ברכבי שטח והרצאות על טבע האדם בהנחיית ד"ר איתי פלאות

לפרטים שלחו הודעה בצור קשר או התקשרו 052-2971119

אולי יעניין אותך לקרוא גם על...

כל המון כקול שדי

כל המון כקול שדי

כשראיתי ושמעתי לראשונה את הסרטון המצורף עלה בדעתי הביטוי "קול המון כקול שדי". תהיתי מה מקור הביטוי, עברתי לאתר של קורקונדציה לתנ"ך ולא מצאתי שם ביטוי כזה 

להמשך קריאה
מהו

מהו ""זֵמֶר" הגבוה בשיר היו לילות?

"אז היה הוא בהיר / /וגבוה כזמר / הוא נהג עגלות..." מה זה גבוה כזמר? פעם האיר את עיני מישהו שהמלה זמר בתורה (דברים י"ד, ד'-ה': זֹאת הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ: שׁוֹר, שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים. ה אַיָּל וּצְבִי, וְיַחְמוּר; וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן, וּתְאוֹ וָזָמֶר) משמעה הוא הג'יראפה.
להמשך קריאה
שיר שמח בעקבות מקרה עצוב

שיר שמח בעקבות מקרה עצוב

בחודש מרץ 1954, ממש לקראת פורים, יצאו שני חברים, יעקב אורלנד ומרדכי זעירא, מחיפה לבלות בתל אביב. כשהגיעו השניים לתל אביב נגשו לבית הקפה החביב עליהם ומצאו את היושבים בו עטופים תוגה וצער..
להמשך קריאה

לפרטים ויצירת קשר

איתי פלאות: 052-2971119

כל הזכויות שמורות לד"ר איתי פלאות, מרכז תרבות ידע ופנאי © שירה בציבור
ד''ר איתי פלאות | itai@plaot.com | 04-9533736 | 052-2971119

Tivonet