עבדאללה קאסם והנמר האחרון בגליל

הנמר האנטולי הוא מין שנפוץ (בעבר?) בכל אזור אסיה הקטנה ותפוצתו השתרעה מהגליל העליון בדרום ועד חופי הים השחור בטורקיה. בתחילת המאה ה-20 היו  כמה וכמה מפגשים עם נמרים בגליל העליון. המפגש האחרון אירע בשנת 1965.

עבדאללה קאסם ובנו עלי מחמיד בן ה-12, שני רועים מהכפר ערב-אל-ערמשה שעל גבול הלבנון סמוך לקבוץ אדמית, חנו עם עדר העזים שלהם במערה במפגש ערוץ נחל נמר עם נחל בצת.

לאחרונה סיפר הבן, עלי מחמיד על האירוע שלו היה עד. 

הוא סיפר שאביו היה בעל עדר של כמה עשרות עיזים בעזרתו פרנס את אשתו ואת ששת ילדיו. יום אחד נעלם התיש שהיה מוביל את העדר ולצווארו פעמון. האב יצא לחפש את התיש ומצא את גוויית התיש והפעמון מתחת לאחד העצים. היה ברור לו שנמר טרף את התיש. למחרת, אחיו של עלי, מוחמד בן ה-18, יצא למרעה ולפתע החלו הכלבים להשתולל ולנבוח, ומוחמד הבין מיד שהנמר בקרבת מקום ורץ אחרי הכלבים כשהוא צועק "אבא, מצאתי את הנמר". האב צעק לבנו לא להתקרב אל הנמר ורץ לעברו. "זה היה נמר באורך של יותר משני מטר ובמשקל של 120 ק"ג. אבא זרק עליו אבן אבל הנמר זינק עליו והם התחילו להתגלגל יחד במדרון. הנמר פצע את אבא בברכיים וקרע לא את המצח. אבא ניסה לברוח אבל לא הצליח".

 
"בשלב זה הבין אבא שאין לו ברירה" המשיך עלי לספר, "הוא הכניס את היד ללוע הנמר, תפס אותו בלסת, וביד השניה הוציא מכיסו את הסכין ונעץ אותה בצוואר הנמר. זרם המון דם אבל אבא הרגיש שהיד שלו השתחררה מהפה של הנמר והתרחק ממנו". אחיו של עלי רץ בינתיים למשטרת מג"ב במושב יערה להזעיק עזרה.

המג"בניק עמוס אלדד היה מהראשונים שהגיעו לזירת האירוע. "פתאום הגיע מישהו וצעק שתקפו רועה בואדי. זה נשמע לנו קצת מוזר, אבל מיהרנו אל המקום. התקדמנו לאט ופתאום ראינו את רגליו של הרועה ששכב שם. רצינו לעזור לו אבל מרוב דם לא הצלחנו לזהות את מקום הפציעה. לא הרחק ממנו שכב הנמר, שעדיין פירפר. יריתי בו בראש.

מצאתי את הסכין מונחת ליד גוויית הנמר, ולא הבנתי איך הרועה הצליח, עם סכין כל כך קטנה, לפצוע את הנמר. השכבנו את הרועה על הג'יפ ומיהרנו איתי לבית החולים בנהריה".

 
"אבא היה איש רזה וקטן, אולי 60 קילו, אבל היה אמיץ מאוד", אומר עלי, "במאבק עם הנמר איבד אצבעות ביד ימין והיה נכה באצבע ביד שמאל. הוא שכב חודשיים בבית חולים, וכשחזר סוף סוף הביתה אמר לנו 'לא חשבתי שאחיה אחרי אותו יום. החיה טרפה אותי אבל אלוהים נתן לי לחיות'".

עלי מספר שכשבגר חיפש תמונות וחומר על האירוע. במסגרת חיפושיו מצא בעזרת עיתונאי תמונות שצולמו. אחר כך חיפש בעזרת חברים מנהריה אנשי מג"ב שחילצו את אביו. הוא הגיע אל עמוס אלדד ושאל אותו אם הוא יודע היכן הסכין איתה הכניע אביו את הנמר. עמוס אלדד אמר לו שלמיטב זכרונו הוא אסף את הסכין וכעבור שבועיים הודיע לו כי מצא את הסכין בביתו והשיב אותה לעלי.

עבדאללה קאסם,שכונה מאז המקרה בשם אבו-נימר הלך לעולמו לפני למעלה מארבעים שנה, אבל אגדת אבו נימר עדיין מסופרת בלילות בכפרי הבדואים בגליל והנחל בו אירע המקרה נקרא עד היום נחל נמר.

מקורות למאמרון: אשכול 16677 בפורום האברכים של rotter 

                         ויקיפדיה - נמר אנטולי

                         אתר של עמרי אבידר - מדריך טיולים

                        הספריה הלאומית של ישראל - מעריב 25.4.1965

 

חדש!! חדש!! חדש!!

הרצאה מזומרת - שרים ביחד - לחוגי בית, גמלאים, מועדוני זמר ומקומות עבודה

אתה לי ארץ - חייו ושירתו של יורם טהרלב

לפרטים והזמנות נא להתקשר לאיתי פלאות 052-2971119 או דרך דף צור קשר

שפע נושאים לשירה בציבור, הרצאות מזומרות, טיולים מזמרים, טיולים ברכבי שטח והרצאות על טבע האדם בהנחיית ד"ר איתי פלאות

לפרטים שלחו הודעה בצור קשר או התקשרו 052-2971119 

לכרטיס ביקור דיגיטאלי לחצו כאן.

 

 

 


 

לפרטים ויצירת קשר

איתי פלאות: 052-2971119

כל הזכויות שמורות לד"ר איתי פלאות, מרכז תרבות ידע ופנאי © שירה בציבור
ד''ר איתי פלאות | itai@plaot.com | 04-9533736 | 052-2971119

Tivonet