הנמר האנטולי הוא מין שנפוץ (בעבר?) בכל אזור אסיה הקטנה ותפוצתו השתרעה מהגליל העליון בדרום ועד חופי הים השחור בטורקיה. בתחילת המאה ה-20 היו כמה וכמה מפגשים עם נמרים בגליל העליון. המפגש האחרון אירע בשנת 1965.
עבדאללה קאסם ובנו עלי מחמיד בן ה-12, שני רועים מהכפר ערב-אל-ערמשה שעל גבול הלבנון סמוך לקבוץ אדמית, חנו עם עדר העזים שלהם במערה במפגש ערוץ נחל נמר עם נחל בצת.
לאחרונה סיפר הבן, עלי מחמיד על האירוע שלו היה עד.
הוא סיפר שאביו היה בעל עדר של כמה עשרות עיזים בעזרתו פרנס את אשתו ואת ששת ילדיו. יום אחד נעלם התיש שהיה מוביל את העדר ולצווארו פעמון. האב יצא לחפש את התיש ומצא את גוויית התיש והפעמון מתחת לאחד העצים. היה ברור לו שנמר טרף את התיש. למחרת, אחיו של עלי, מוחמד בן ה-18, יצא למרעה ולפתע החלו הכלבים להשתולל ולנבוח, ומוחמד הבין מיד שהנמר בקרבת מקום ורץ אחרי הכלבים כשהוא צועק "אבא, מצאתי את הנמר". האב צעק לבנו לא להתקרב אל הנמר ורץ לעברו. "זה היה נמר באורך של יותר משני מטר ובמשקל של 120 ק"ג. אבא זרק עליו אבן אבל הנמר זינק עליו והם התחילו להתגלגל יחד במדרון. הנמר פצע את אבא בברכיים וקרע לא את המצח. אבא ניסה לברוח אבל לא הצליח".