חיים חפר גדל ברעננה והתגייס לפלמ"ח במרץ 1943 כשהיה בן שבע עשרה. את שירותו התחיל ב"הכשרת דפנה" ומאוחר יותר, לאחר שהוכשר כסייר, היה חלק מ"החוליה היבשתית" שישבה בעמק החולה ועסקה בליווי מעפילים מסוריה ומלבנון בדרך היבשה.  לאחר שנודע ככותב מוכשר בעקבות שירו "בין גבולות", אותו כתב על מפעל ההעפלה היבשתי, הציע ליגאל אלון, מפקד הפלמ"ח, להקים להקה שתעלה את המורל החיילים. במהלך מלחמת העצמאות הופיעה להקת הצ'יזבטרון בפיקודו בכל רחבי הארץ ואף במחנות המעפילים בקפריסין.  במהלך המלחמה כתב עשרות שירים, ולמעשה רוב השירים המיוחסים למלחמת העצמאות נכתבו על ידי חיים חפר.

שיריו הפכו לפסקול של מלחמת העצמאות, לדוגמא: בין גבולות, בת שבע, דודו, הוא לא ידע את שמה, היו זמנים, הי דרומה, הקרב האחרון, רבותי ההיסטוריה חוזרת, צ'יזבאט, הפינג'אן ועוד רבים אחרים.

את השיר "הן אפשר" כתב חיים חפר במטה הפלמ"ח ביפו, שם שם הועמד לטובת הלהקה חדר חזרות, ששימש גם את חיים חפר, וחברי הלהקה נשארו לישון בו לעיתים. 

את השיר נתן חיים חפר לידידו מקבוץ נען, משה מוסינזון, שפרסם אותו בעיתון תנועת הנוער שערך, "במעלה".  המלחין דוד זהבי, אף הוא חבר קבוץ נען, מצא את השיר בעתון "במעלה" והלחין אותו מבלי שהכיר את חיים חפר.  ביומנו רשם את התאריך, 8 באוקטובר וציין עד כמה התרגש מהמילים. הוא חיבר את המנגינה בזמן קצר ביותר, מנגינה שקטה ועדינה. המקום הנמוך ביותר במנגינה יושב על המילה "גי'פ", מילה ארצית ומוחשית כל כך, ואילו המקום הגבוה במנגינה הוא במילה "מחר", כמו חלום רחוק, תקווה גדולה וכמיהה.