אהבה אסורה, רפת חלב ורצח נתעב

המשורר נתן אלתרמן אהב לכתוב על כפר סבא. המושבה שנוסדה בשנת 1903 נחשבה למושבה קטנה, ונתפסה כמושבה מסורתית, קרובה (אך רחוקה מספיק) מתל אביב ומייצגת את מושבות העליה הראשונה (להבדיל מהקיבוצים והמושבים שנקראו "ההתיישבות העובדת").

מרים שזיפי, צעירה כפר-סבאית, שעבדה ברפת המשפחה, התאהבה במשה בודניק. אך אביה, יצחק שזיפי, אסר עליה להיפגש עם אהוב ליבה. למרות יחסי הידידות בין משפחות שזיפי ובודניק, טען אביה של מרים כי "בחורה כל כך יפה ומוכשרת צריכה להתחתן עם בוכאלטר (פקיד או מנהל חשבונות) ולא עם איזה בחור חקלאי". הסיפור התפרסם ברבים ויש הטוענים שנתן אלתרמן שאב ממנו את ההשראה לכתיבת השיר.

וכך מתאר נתן אלתרמן את אהבתם:

לא ברור למה בחר נתן אלתרמן לקרוא לאהוב לבה "בני", אולי כי זה התחרז לו טוב עם "מה נפשי רוצה ממני".

בסופו של דבר התרצה אביה של מרים שזיפי והיא ומשה בודניק נישאו ואף נולדו להם שני תינוקות, אבל לסיפור יש סוף טראגי.

כעבור שלוש שנים מהחתונה, בשנת 1948, שירת משה בודניק בחטיבת אלכסנדרוני. בדצמבר קיבל חופשה מיוחדת כדי לעזור במשק החקלאי. בהיותו בחופשה נרצח משה על ידי מסתננים שבאו למשק לגנוב פרות.

כחמש שנים לאחר שנרצח משה בודניק, שמע אביה של מרים, יצחק שזיפי, רעש מהחצר, וכשיצא לבדוק את מקור הרעש נתקל בקבוצת מסתננים גנבי בקר ונורה ונרצח גם הוא.

השיר נכתב ללהקת לי-לה-לו, אך התפרסם בעיקר בביצועה של הזמרת רחל אטאס משנת 1964.

.