אחרי מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה, על כל הקושי והאובדן שבהן, כתב אריק איינשטיין שיר עצוב ומנחם, "שיר שאחרי המלחמה".
זהו שיר אחרי מלחמה
הוא תמיד מזכיר לי תקווה
היא מחכה, אהובה כבר חוזר
זהו שיר שאחרי המלחמה.
בניגוד לרוב השירים, מילות השיר הזה נכתבו למנגינה שחוברה קודם, ולא היו נכתבות אם המנגינה לא היתה מגיעה לידיו של אריק איינשטיין.
בתחילת שנות השבעים, חלילן צעיר מרחובות היה נוהג להגיע מדי פעם לתל אביב כדי לנגן יחד עם ידידה, שהיתה גם היא מוזיקאית, ובדירתה היה פסנתר כנף. החלילן הצעיר היה בחור ששמו שם טוב לוי ששרת בלהקה צבאית, שם הלחין מספר שירים, אבל לא היו לו תוכניות להיות מלחין מקצועי, והוא תכנן לעצמו עתיד כנגן קלאסי.
ערב אחד, בזמן שהוא וידידתו ניגנו יחד, נשמעו דפיקות בדלת. הידידה לא סיפרה לשם טוב לוי שבבית בו גרה, גר גם זמר מפורסם, וכשפתח שם טוב את הדלת התפלא לראות שם את הזמר הנערץ עליו, אריק איינשטיין שניצב שם במלוא קומתו.