מוסיפה ללי שמר: "בזיכרונות הילדות שלה מקיבוץ כנרת, שבטח לא היו בו הרבה בגדים, שיא החגיגיות היה חולצה לבנה. מי שלובש חולצה לבנה כבר חגיגי בעצמו. בשנותיי כילדה היא אהבה מאוד להלביש אותי בלבן והאמינה שלבן מעניק לך מצב רוח טוב. כמו שהיא כתבה בשיר 'תחשבי מחשבות בהירות'. גם זה לא מקרי, כי ככה היא חיה. היא האמינה שאם אתה משנה משהו חיצוני, בכך בעצם משתנה לך מצב הרוח. כלומר, אתה בעצם יכול לשלוט במצב הרוח שלך. ללבוש לבן היה מבחינתה אמצעי לעשות שמח, שיהיה רומנטי, שתהיה אהבה. לשנות את המציאות על ידי דבר כל כך קטן".

"היא בהחלט ידעה להיות שמחה ועצובה והיתה אישה עם קצוות, אבל גדלנו עם איזו מחשבה, גם אם היא לא נאמרה עד הסוף, שאתה יכול לשנות את מצב הרוח שלך בידיך. קום ותעשה משהו. זה קיים בעוד המון שירים שלה, חלקם ידועים יותר, חלקם פחות. נניח, באותה שנה שבה נכתב השיר, 1984, היה חשש גדול בציבור הישראלי, כי השנה העברית היתה תשמ"ד. כולם פחדו שיקרה משהו, אי־אילו נבואות תתגשמנה ואסון גדול יקרה. אז היא החליטה לכתוב את השיר '84' שנה נהדרת', שלא ממש ידוע אבל הוא פשוט נפלא. היא כתבה להכל עובר חביבי, שגם איתם היא היתה בקשר משמעותי, שיר מאוד דווקאי כזה, שיר מתריס. מין מחשבה בוראת מציאות, כן. בדיוק כמו אם תלבשי לבן תראי שהמציאות תשתנה".

כאמור, השיר נכתב בהשראת כתבה במדור אופנה, אבל אלה היו ימים בשנת 1984 שהיתה שנת בחירות לכנסת לאחר התפטרותו של מנחם בגין "ויתכן השורות: 'אולי תקבלי מכתב אהבה, אולי נעשה בחירות. אני אבחר בך ואת תבחרי בי, וביחד נהיה לרוב, אם בקיץ הזה תלבשי לבן, ותתפללי לטוב' עוסקות בשנת הבחירות. יש כאן משחק בין מושגים של בחירות לבין מושגים רומנטיים, שזה חמוד" אומרת ללי שמר.

הביצוע הראשון של השיר פחות מוכר. הראשון שביצע את השיר היה יוסי בנאי אבל הביצוע שלו "לא תפס".