השיר הראשון נכתב עם הקמת הקבוץ בשנת 1942 על ידי החברים עדי נחמני (מלים) וגבי גרינפלד (לחן). השיר הושר באירועים של הקיבוץ ושל הפלמ"ח. השיר שוחזר על ידי גאולה נוני וחבורת רננים. על פי המסורת הושר השיר במבטא ייקי" לזכר החברים הייקים ששרו אותו במקור:
כְּפַר סֹאלְד יִהְיֶה קִבּוּץ גָּדוֹל מָחָר/ הָרִאשׁוֹן בְּטִיב וּבְמִסְפָּר/ כִּי מִפְּנֵי שֶׁבָּאנוּ לַגָּלִיל/ תִּשְׁתַּנֶּה דְּמוּת הַקִּבּוּץ כָּלִיל/ וְהִנֵּה הַקָּנוֹן מַתְחִיל –/ אֶל הַחוּלָה נַעְפִּיל!
כְּפַר סֹאלְד יִהְיֶה קִבּוּץ גָּדוֹל מָחָר/ וּבַצֹּאן – כְּבָשִׂים כְּחוֹל מִדְבָּר/ כִּי מִפְּנֵי שֶׁבָּאנוּ לַגָּלִיל/ תִּשְׁתַּנֶּה דְּמוּת הַקִּבּוּץ כָּלִיל/ וְהִנֵּה הַקָּנוֹן מַתְחִיל –/ אֶל הַחוּלָה נַעְפִּיל!
כְּפַר סֹאלְד יִהְיֶה קִבּוּץ גָּדוֹל מָחָר/ גַּן, לוּל, רֶפֶת – מֶשֶׁק נֶהְדָּר!/ כִּי מִפְּנֵי שֶׁבָּאנוּ לַגָּלִיל/ תִּשְׁתַּנֶּה דְּמוּת הַקִּבּוּץ כָּלִיל/ וְהִנֵּה הַקָּנוֹן מַתְחִיל –/ אֶל הַחוּלָה נַעְפִּיל!
מהר מאוד התגלגל השיר ברחבי הארץ, וזכה למהדורה היתולית המתייחסת למוצאם של מייסדי הקיבוץ, הייקים:
"כְּבַר זוֹלְד יִהְיֶה קַפּוּץ גָּדוֹל מָחָר/ חֲפֵרוֹת רַבִּים לְאֵין מִסְפָּר!/ כִּי מִיּוֹם שֶׁפָּאנוּ לַקָּלִיל/ הִשְׁתַּנְּתוּ פְּנֵי הַקַּפּוּץ כָּלִיל/ וּמִכֵּיוָן שֶׁפָּאנוּ לַקָּלִיל –/ אֶל הַחוּלֶה נַעְפִּיל!"
וגרסה נוספת:
"כְּפַר סֹאלְד יִהְיֶה קִבּוּץ גָּדוֹל מָחָר/ חַפָּרִים רַבּוֹת לְאֵין מִסְפָּר/ כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה הֵם לִרְקֹד/ וּמָחָר הֵם לֹא יָכוֹל לַעֲבֹד"
בשנת 1974 סיפר על השיר דן אלמגור בתוכניתו "שרתי לך ארצי", ואמר שמחבריו אינם ידועים. על כך כתב לו משה גרינפלד מכתב מפורט, המופיע בעיזבונו של המלחין והיסטוריון הזמר מאיר נוי. הוא מתאר איך נולד השיר:
"בחורף 1942-43, זמן קצר לאחר עלייתנו על הקרקע, ביקשתי מחברנו עדי נחמני הנמצא היום בקיבוץ גבעת חיים שיכתוב לי מילים לשיר. חיברתי קנון ושרנו אותו בכל הזדמנות חגיגית. יום אחד נסעתי באוטובוס ויחד איתי כיתה של בית ספר תל אביבי. הם שאלו את הנהג לאן נוסעים, וברגע ששמעו 'לכפר סאלד' שרו אותו בגרסה שלא הכרתי. התחלתי להתחקות על עקבותיו. הגרסה שלי היא שקבוצת הכשרה שהייתה אצלנו [ככל הנראה דפנה השכנה] ואחר כך יסדו קיבוץ חדש לקחה איתה את השיר והפיצה אותו בצורה המחודשת. משם הגיע לקפריסין ולמחנות הפליטים אחרי המלחמה".
ועוד כותב משה: "באחד הימים סיפרו לי שלהקת הנח"ל התלבשה על השיר. חיברו טקסט חדש ומנגינה חדשה. מהשיר הישן לקחו רמזים בלבד. שמו: 'פריץ, ארנסט, מקס', כתב יורם טהרלב, הלחין סשה ארגוב". השיר אכן מסתיים במילים "למשק שלנו קראנו כפר סאלד". שיר הומאז' לייקים שהקימו קיבוץ גלילי, במבטא ייקי עמוק.
מקורות:
ויקיפדיה "כפר סאלד"
הזירה הלשונית של רוביק רוזנטל