מהיכן הגיע "בואי אמא" ומה הקשר לנחל עוז?

הפזמונאית והסופרת לאה נאור ובן זוגה מרדכי נאור היו חברים בגרעין נח"ל שהקים את קיבוץ נחל עוז. מרדכי נאור היה פעיל בועדת תרבות של הקיבוץ הצעיר וגם סדרן השמירה, ולאה נאור פרסמה בעלון הקיבוץ את שירה הראשון וגם היא היתה פעילה בועדת התרבות. 

לאה  סיפרה שבכל פעם שנקבעה לה משמרת שמירה עם עוד אחת מבנות הגרעין (הבנות שמרו בזוגות) היה מגיע מרדכי ומבקש להחליף את השומרת השניה "כדי לדון עם לאה בענייני התרבות במשק".  עם הזמן הבינה לאה שלא רק ענייני התרבות מעניינית את מרדכי והשניים הפכו לזוג ונישאו.

בתחילת שנות ה-60 עזבו לאה ומרדכי נאור את הקיבוץ ועברו לגור בתל אביב על גג בניין דירות בדירה בת חדר אחד ושירותים משותפים. לאה  התידדה עם ילדי הבניין ובעיקר עם ילד חמוד בן 3 או 4 שהיה עולה אליה לדירה ושם היא היתה משוחחת איתו ומספרת לו סיפורים.  יום אחד, כשהזוג נאור עמדו לעבור לדירה גדולה יותר, אמרה לאה לילד שלא יגיע אליה למחרת כי היא עוברת לגור במקום אחר. הילד ענה לה: "אבל לאה, את לא יכולה לעבור דירה, את צריכה לחכות שאני אגדל". המשפט הזה נחרט בזכרונה של לאה ויופיע בהמשך הסיפור.

 כעבור כעשר שנים, בשנת 1958, התקשרה הזמרת אסנת פז אל לאה נאור וסיפרה לה ששמעה שיר ברוסית עם מנגינה נהדרת שבסוף השיר מופיעה המילה מאמא שנשמעה לה (ובצדק) כמו אמא. ובקשה מלאה נאור לכתבו לה מלים למנגינה הזאת.

השיר המדובר נכתב ברוסיה על ידי המשורר קונסטנטין וַנְשֶקִין והולחן על ידי אדוארד קולמנובסקי. שם השיר היה, בתרגום לעברית, אור חיוור בחלון.

באותה תקופה לא היו יחסים עם רוסיה ולכן לא עלתה שאלה לגבי זכויות יוצרים. (את השיר ברוסית, כולל תרגום, תוכלו לשמוע בסרטון הראשון).

  אסנת פז השמיעה שת השיר ללאה נאור וביקשה ממנה לכתוב למנגינה מלים בעברית. לאה הקשיבה לשיר שוב ושוב, ומכיוון שהמילה מאמא חזרה בו שוב ושוב, החליטה לכתוב את השיר כשיר ערש.

לאה נאור התיישבה לכתוב את השיר והיא מספרת שהמלים פשוט "נשפכו" לה, וביניהם הזכרון מאותו ילד שביקש ממנה שתישאר איתו עד שיגדל. בין היתר נכנסו לשיר גם חוויות אישיות של לאה כבת וכאמא צעירה.


בהסכת "שיר אחד" מספרת לאה נאור: "כשכתבתי את השיר חשבתי שזה שיר שובבי על ילד שלא רוצה לישון ולא רוצה שאמא תכבה לו את האור, וממציא כל מיני תחבולות כדי שאמא לא תכבה את האור. כשראיתי מה יצא לי, לא כל כך התכוונתי לזה, אבל הבנתי שהשיר הזה הוא לא רק על מניפולציות של ילד, אלא גם על ליקוי המאורות, ועל ההבדל בין הדורות, והעזיבה והעצב שמביא איתו החושך. חשבתי שיש מרחק קטן מאוד בין כיבוי אורות לליקוי מאורות, וכשאמא יוצאת ומכבה את האור זה מאוד סמלי. כשכתבתי אני חשבתי שגם יקחו את זה למקומות האלו. אני גם התכוונתי לזה בעומק נפשי, אבל תמיד אמרתי שזה שיר שובבי של ילד תחבולן שמנסה את כל התחבולות כדי שאמא לא תצא ותכבה את האור."

השיר הוקלט לראשונה על ידי אסנת פז בליווי מקהלת הילדים ע"ש צדיקוב בניצוחו של לסלו רוט, אבל השיר לא התפרש כשיר "שובבי" כמו שחשבה המשוררת.

וכך מוסיפה ומספרת לאה נאור: "יום אחד הלכתי להרצות בבית ספר כלשהו, לספר על הכתיבה ולענות לשאלות של הילדים, ואז באה אלי ילדה אחת ונתנה לי פתק בו היה רשום: לאה, את יודעת שהשיר בואי אמא מאוד מאוד עצוב ואני כמעט בכיתי".

מאז שאסנת פז שרה את השיר בשנת 1968 השיר הוקלט על ידי זמרים רבים והפך להצלחה מסחררת.

מעל 50 שנים עברו מאז הוקלט השיר לראשונה והפך לאחד משירי הערש המוכרים והאהובים. אבל מאז "השבת השחורה" של הטבח בישובי עוטף עזה, הוא ממשיך להיטען במשמעויות נוספות. השיר מבוצע בעצרות למען החזרת החטופים.

מסכמת לאה נאור: "בחושך המציאות השיר מחייב. טוב שכתבתי את השיר. טוב שיש פורקן למרות שלא התכוונתי. עכשיו גם לי עצוב. שיר נולד ולך דע לאן הוא יתגלגל.

 כָּל הָאוֹר מִזְּמַן הָלַךְ לוֹ,

אַל תֵּלְכִי פִּתְאוֹם גַּם אַתְּ.
בּוֹאִי אִמָּא, בּוֹאִי אִמָּא,
בּוֹאִי שְׁבִי אִתִּי מְעַט.

בָּעֵצִים מַכֶּה הָרוּחַ
וְיָדַיִּך כֹּה חַמּוֹת.
אַל תֵּלְכִי, סַפְּרִי לִי אִמָּא
אֵיךְ בָּאִים הַחֲלוֹמוֹת.

אִם פּתְאוֹם מַלְאָךְ יוֹפִיעַ,
אֶל חַדְרִי יָבוֹא בַּלָּאט,
בּוֹאִי אִמָּא, בּוֹאִי אִמָּא
וְתִרְאִי אוֹתוֹ גַּם אַתְּ.

לֹא, אֵינִי פּוֹחֵד בַּחֹשֶׁךְ
וְאֵינִי רוֹעֵד בִּכְלָל.
בּוֹאִי אִמָּא, בּוֹאִי אִמָּא,
שְׁבִי אִתִּי עַד שֶׁאֶגְדַּל. 

 

 מקורות:

"שיר אחד"" - הסכת של כאן 11

דוד אסף - בלוג עונ"ש

אולי יעניין אותך לקרוא גם על...

הבית ליד המסילה - טיול מזמר בעקבות אהוד מנור בבנימינה

הבית ליד המסילה - טיול מזמר בעקבות אהוד מנור בבנימינה

אהוד מנור ז"ל היה, לכל הדעות, הפזמונאי הפורה ביותר בישראל. על שמו רשומות  יצירות רבות, ושירים רבים מפרי עטו ובתרגומו הפכו ללהיטים מובילים בזמר העברי. בנימינה, מושבה בה נולד, גדל ועליה כתב, היא יעד הטיול הפעם...
להמשך קריאה
ישוב טלה אל חיק האם – לרגל עונת ההמלטות בצאן

ישוב טלה אל חיק האם – לרגל עונת ההמלטות בצאן

את השיר "ערב מול גלעד" כתבה לאה גולדברג לאחר שנסעה להרצות בקיבוץ אפיקים בשנת 1938. השיר פורסם לראשונה ב"דבר לילדים" בינואר 1938 ואחר כך בקובץ שיריה "מה עושות האיילות" בשנת 1949. את השיר הלחין מיקי גבריאלוב.

להמשך קריאה

לפרטים ויצירת קשר

איתי פלאות: 052-2971119

כל הזכויות שמורות לד"ר איתי פלאות, מרכז תרבות ידע ופנאי © שירה בציבור
ד''ר איתי פלאות | itai@plaot.com | 04-9533736 | 052-2971119

Tivonet