בעת האחרונה ישנם כמה ביטויים שגורמים לי לפקפק במסר שהדובר מנסה להעביר לי. אחד הביטויים מופיע בשידורי החדשות ובראיונות עם אנשי ממשל ובטחון בכל פעם שמתקרב אירוע שעלול להיות מורכב או מסוכן. הביטוי הוא "מוכנים לכל תרחיש".
לדעתי, הביטוי הזה הוא פשוט גלגול חדש של הביטויים, שכבר השתמשו בהם בעבר שהם "יהיה בסדר" ו"סמוך", שכבר הביאו עלינו פורענויות וצרות רבות, ואף ניתן לתופעה שם: תרבות הסמוך. התרבות הזו מוכרת כבר מימי הפלמ"ח, וכנראה גם קודם.
נעמי שמר מספרת על חיילים שיוצאים למסע רגלי ארוך, אבל שוכחים לקחת מים, מזון ועוד פרטי ציוד חיוניים ופחות חיוניים. למרות הכשלים בהכנה וההתארגנות לקראת המסע (יהיה בסדר, אנחנו מוכנים לכל תרחיש) המסע מתקיים והבעיות נפתרות על ידי יוזמה, יצירתיות ותושייה של החיילים והחיילות (כבר אז היו יחידות מעורבות?).
באתר המכון לדמוקרטיה כתוב: "תרבות הסמוך" היא מושג ביקורתי בחברה הישראלית המתאר גישה של שאננות, סמכות, אלתור יתר והסתמכות על כך ש"יהיה בסדר", לעיתים תוך זלזל בתכנון קפדני, בנהלים ובמקצועיות. גישה זו נחשבת לאחת מחוליי החברה, אך יש הרואים בה גם ביטוי לתושייה ויצירתיות".