מתי ומדוע נזכרתי בשיר הזה? אתם בטח יכולים לנחש. השיר הארגנטינאי נכתב על ידי פלקס לונה, הולחן על ידי אריאל רמירז ותורגם לעברית על ידי אהוד מנור.. השיר נכלל בתקליט משנת 1969 שנקרא "נשים ארגנטינאיות" בו כל שיר מוקדש לאשה אחרת מההיסטוריה או הפולקלור הארגנטינאי. השיר מספר את סיפורה העצוב של המשוררת אלפונסינה סטורני
אלפוסינה סטוריני נולדה בעיירה בשווייץ. אביה, שהיה יצרן בירה, היגר לארגנטינה ופתח בית קפה בו עבדה אלפונסינה כמלצרית. כשאביה, שהיה אלכוהוליסט, פשט את הרגל, החלה לפרנס את המשפחה כעובדת בחווה חקלאית. כשנפטראביה בשנת 1907 היא עזבה את הבית וצטרפה כשחקנית ללהקה נודדת. אחרי שנה החלה בלימודי הוראה ועבדה כמורה. אז הכירה גבר נשוי, התאהבה והרתה לו. כדי לא לפגוע בגבר שאהבה עברה לבואנוס איירס וגידלה את בנה, אלחנדרו אלפונס כאם חד הורית. בתקופה זו החלה לכתוב ולפרסם שירים בעיתוני נשים. כבר אז ניכרו דעותיה הפמיניסטיות וביקורתה על תפקיד האשה. בשנות העשרים התפרסמה כאחת המשוררות החשובות בארגנטינה.
אלפונסינה כתבה מספר ספרים וגם מחזות לתיאטרון ילדים.