שירו של זייד - ולא "על גבעות שייח אבריק"

אלכסנדר זיידכשמדובר על השומר אלכסנדר זייד נזכרים בשירו של אלכסנד פן "על גבעות שייח-אבריק". כך גם אני קורא לטיול המזמר באזור המביא למטיילים את סיפורם המופלא של אלכסנדר זייד ומשפחתו וחבורות הרועים שפעלו באזור, שהיום הוא קרית טבעון, בשנות העשרים והשלושים.


השיר הזה נכתב על ידי אלכסנדר פן, שהיה חברו הקרוב של אלכסנדר זייד, לבקשתה של אלמנתו של אלכסנדר, ציפורה זייד, לטכס הסרת הלוט מפסלו של אלכסנדר זייד בשייח-אבריק בשנת 1941, אבל הפעם אני רוצה לספר על שיר אחר שכתב אלכסנדר פן לזכר ידידו אלכסנדר זייד לכבוד האזכרה שנערכה ביולי 1939 במלאת שנה לרציחתו.

 

בתוכניתה של נתיבה בן יהודה סיפרה הדסה ברלינסקי, בת אחותה של ציפורה זייד (לבית בקר בירושלים) את סיפורו של השיר:

 

הדסה היתה אז חברה בקיבוץ כפר גלעדי והגיע לבית זייד בבוקרו של יום האזכרה. ציפורה זייד, אלמנתו של אלכסנדר אמרה לה שאלכסנדר פן הבטיח לכתוב שיר לאזכרה והשיר עדיין לא הגיע. ציפורה בקשה מהדסה לנסוע ביחד עם בנה הבכור, גיורא זייד, לתל אביב ולהביא את השיר שהבטיח לה אלכסנדר פן. "בלי השיר לא נוכל לערוך את האזכרה" אמרה ציפורה.  הליווי נדרש כי, כמו שמעידה הדסה בראיון, "גיורא היה קצת בדואי",

 

השניים, גיורא זייד והדסה ברלינסקי, ירדו מבית זייד אל הכביש הראשי ועלו על האוטובוס שיצא מנצרת לתל אביב והלכו לבית קפה אררט ברחוב לילינבלום (ואני מכיר את קפה אררט שנפתח בשנת 1937 ברחוב בן יהודה 9 – היה עוד קפה אררט?), שם התיישבו וחיכו לאלכסנדר פן. באותם ימים ישיבה בבית קפה היה בבחינת בושה גדולה לאנשי ההתיישבות העובדת ולכן גיורא השפיל את ראשו על השולחן כדי שאיש לא יזהה אותו בבית הקפה. הדסה מצאה את אלכסנדר פן, הגישה לו פתק שרשמה לה ציפורה ואלכסנדר כתב את השיר בתוך שעה. הוא מסר את השיר להדסה והיא וגיורא מיהרו לחזור לבית זייד.

 

שם, בבית זייד, כבר התאספו אנשים לקראת האזכרה וביניהם המלחין מרדכי זעירא. ציפורה הגישה למרדכי זעירא את הדף עם מילות השיר ותוך כשעה הוא חיבר את להחן ומיד לימד חבורת צעירים מגרעין ההכשרה לאלונים לשיר אותו. וכך הושר השיר באזכרה.

 

את הסיפור מפיה של הדסה ברלינסקי תוכלו לשמוע ביוטיוב.


 

 

והנה השיר בביצוע  אופירה קלוסקא וחבורת גברים:


ואלה מילות השיר:

 

פַּעַם וְעוֹד! שֶׁלַח וָאֵת,
רֶסֶן וָרֶגֶב חוֹבְקוֹת הַיָּדַיִם.
שַׁחַר – הָאוֹת, אֹפֶל – הָעֵד:
סֶלַע וָהַר יְתוֹמִים הֵם עֲדַיִן...
לַיְלָה – אֻכָּף, יוֹם – מַחְרֵשׁוֹת
זֶה הוּא הַקָּו, זֶה הוּא הָאוֹת!

לֹא גַּלְמוּדָה אַתְּ, אַרְצִי הַיּוֹקֶדֶת.
זֹהַר קָסַמְתְּ לִי בְּעֹל מִתְפָּרֵק.
אָנוּ הָפַכְנוּ אוֹתָךְ לְמוֹלֶדֶת:
מֶסְחָה, תֵּל עָדָשׁ, 
תֵּל חַי, שֵׁיח' אַבְּרֵק.
אֹמֶץ נִצָּב, מֹרֶךְ כָּרוּת –
זֶהוּ הַצַּו, זֹאת הִיא חֵרוּת.

הֶרָה! – עַל הַר, גֵּא וּמַחֲרִישׁ,
דּוֹר מִתְבּוֹסֵס בֶּעָמָל, הַעְפִּילָה!
שַׁעַט מִשְׁמָר, תֶּלֶם חָרִישׁ,
זְרַע בִּדְרָכִים מִשְּׁמָמָה הֶאֱבִילוּ.
אֹמֶן בַּנִּיר, עַיִן בַּלֵּיל –
זֶה הוּא הַשִּׁיר, זֶה הַהַלֵּל!

לָךְ, אַדְמָתִי הַחַמָּה, הַמְּבֹרֶכֶת
(לוּ גַּם אַרְוֶה צִמְאוֹנֵךְ בְּדָמִי),
עֵת קְרִיאָתִי בְּמוֹתָהּ מְחַיֶּכֶת
לַיְלָה יַבְקִיעַ תּוֹךְ זֶמֶם וּדְמִי.
שֶׁבַע לִבְנוֹת, פַּעַם לָמוּת – 
זֶה הוּא הָאוֹת, זֶה הַיִּעוּד!

 

 

סיפורו של השומר אלכסנדר זייד ושייח-איבריק מסופר במסגרת הטיול במזמר על גבעות שייח-איבריק בהדרכת ד"ר איתי פלאות.

 

עוד על שירים, משוררים ומקומות ומה שביניהם בטיולים מזמרים ובמסגרת הרצאות מזמרות בהגשת ד"ר איתי פלאות.  

 

ליצירת קשר לחצו על הקישור צור קשר או חייגו 052-2971119

 


 

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם על...

שְׁנֵי רֵעִים לְעֶזְרַת הָעָם - יואש זולר ויצחק קליצ'בסקי

שְׁנֵי רֵעִים לְעֶזְרַת הָעָם - יואש זולר ויצחק קליצ'בסקי

סיפורם של שני השומרים שנרצחו בשדות יוקנעם, יואש זולר ויצחק קליצ'בסקי.

להמשך קריאה
חוגי בית

חוגי בית

חברים בקבוצות של חוגי בית מתכנסים לרוב פעם בחודש לבילוי משותף. מכיוון שמדובר בדרך כלל באנשים משכילים מעל גיל 40 הבילוי הוא לרוב פעילות אינטלקטואלית תרבותית ברמה גבוהה.
להמשך קריאה
שירי רועים בבית קברות

שירי רועים בבית קברות

היה זה בתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת שחבורת צעירים בראשון אריה אברמסון וגרשון פליישר הגיעו לגבעות שייח-א-בריק והקימו את "חבורת הרועה".
להמשך קריאה

לפרטים ויצירת קשר

איתי פלאות: 052-2971119

כל הזכויות שמורות לד"ר איתי פלאות, מרכז תרבות ידע ופנאי © שירה בציבור
ד''ר איתי פלאות | itai@plaot.com | 04-9533736 | 052-2971119

Tivonet