מלים: זרובבל גלעד, לחן: דוד זהבי
צוֹחֶקֶת צַמֶּרֶת הַיַּעַר
מוּל לֶטֶף מוּפָז שֶׁל חַמָּה;
בָּאָחוּ מֵעֵבֶר לַדֶּרֶךְ
רוֹעַת אַוָּזִים נִרְדָּמָה.
וְעָבִים מַפְלִיגוֹת בָּרָקִיעַ,
קִילוֹן עַל הַבְּאֵר מְדַדֶּה;
אִכָּר בְּחֻלְצָה מָאֳדֶמֶת
אוֹלֵם אֲלֻמּוֹת בַּשָּׂדֶה.
יַלְדָּתִי צְלוּלַת הָעֵינַיִם,
יַלְדָּה זְהֻבַּת הַצַּמָּה,
אַל תִּתְּנִי לוֹ לַקֶּסֶם הַגּוֹיִי
לִמְשֹׁךְ אֶת לִבֵּךְ בְּעָרְמָה.
הַדְּלִי עַל הַבְּאֵר מְטַפְטֵף לוֹ,
צְחוֹקֵךְ מְלַבְלֵב בַּחָרְשָׁה –
הָאִכָּר בַּשָּׂדֶה מִתְמַתֵּחַ;
רָעָה שְׁתִיקָתוֹ וְקָשָׁה.
הַדְּלִי עַל הַבְּאֵר מְטַפְטֵף לוֹ
בָּאָחוּ רוֹגְזָה הָרוֹעָה;
הַבְּאֵר, הַשָּׂדֶה וְהַיַּעַר,
לֹא לָךְ הֵם, לֹא לָךְ, הַזָּרָה.
יַלְדָּתִי צְלוּלַת הָעֵינַיִם,
יַלְדָּה זְהֻבָּה וּרְנוּנָה –
מִתַּחַת לַקֶּסֶם הַגּוֹיִי
מַאֲכֶלֶת רוֹצַחַת טְמוּנָה!
שיר עם לחן כל כך עליז, ותיאור היום הנחמד, שטוף השמש,מסתיים במילים כה קשות:
מִתַּחַת לַקֶּסֶם הַגּוֹיִי
מַאֲכֶלֶת רוֹצַחַת טְמוּנָה!