והפעם סיפור נחמד שסיפר לי ידידי עופר גביש, חוקר הזמר העברי, על חוצפתו של נחום היימן שפתחה לו דלת מעבר לים, ושיר נפלא שאנחנו כולנו זכינו בו, רק הד קולך.
את הסיפור הזה שמע עופר גביש מפיו של נחום היימן עצמו. בשנות השישים היה כבר נחצ'ה מלחין די פעיל כשלארץ הגיע לביקור המלחין והפסנתרן הצרפתי מישל לגראן ששמע שבקיבוץ בית אלפא יש מלחין צעיר מוכשר, והוא מחליט לבקר את נחצ'ה. השניים נפגשים ובתום הפגישה המלחין הצרפתי מושיט לנחצ'ה כמחווה של נימוס, כרטיס ביקור.
נחצ'ה שאינו מכיר כלל את העולם העסקי, ורוצה לכבוש את העולם, אורז את המשפחה ונוסע לצרפת, שם הוא מחליט שהזמרת היווניה ננה מושקורי, שמישל לגראן הוא מנהלה האומנותי, תשיר שיר שלו. הדבר היחידי שהוא יודע על ננה מושקורי הוא שהיא עובדת עם חברת ההקלטות פיליפס.
הוא מגיע אל משרדי החברה, ממתין בפתח כמה ימים, עד שלבסוף הוא רואה בחורה יפיפייה, עם שיער שחור גולש המאפיין את הזמרת, יוצאת מהמשרדים, ולפני שהוא מספיק לגשת אליה היא נכנסת למכונית ונוסעת. נחצ'ה מספיק לרשום את מספר הרכב ואז ניגש אליו בחור צעיר ושואל למעשיו. נחצ'ה באנגלית רצוצה (צרפתית הוא בקושי יודע) מספר לבחור את סיפורו ואומר "אני מלחין, ואני החלטתי שננה מושקורי תשיר שיר שלי", והבחור מתלהב ומספר לו .שדודו הוא מפקח המשטרה של פריז והוא יוכל לברר לו פרטים על הזמרת לפי מספר הרכב