"בשנה הבאה נשב על המרפסת ונספור ציפורים נודדות..."

כולם מכירים את השיר הזה, שיר שכתב אהוד מנור, "בשנה הבאה" אותו הלחינה נורית הירש. שיר שאת סיפורו סיפרתי פעם. 

אבל המרפסת, זו הנראית בתמונה משמאל,  מופיעה בכמה משיריו של אהוד מנור, כאלה העוסקים בילדותו ובבית הוריו בבנימינה.

כך כותב אהוד מנור בשירו "אחי הצעיר יהודה" שבו ספד לאחיו יהודה ויינר שנפל בזמן שירותו הצבאי.

וגם כאן מוזכרת המרפסת..

"בבית ליד המסילה, 
לא מתהלכים עוד ברגליים יחפות. 
וליד המרפסת הגדולה, 
לא מבעירים עוד את עלי הצפצפות...."

ובבית השלישי של אותו שיר שוב מוזכרת המרפסת:

"..בבית ליד המסילה, 
לא מברכים עוד על נרות לכבוד שבת. 
וליד המרפסת הגדולה, 
לא ניטעים עוד אילנות בט"ו בשבט..."

גם כאן, בשיר "הבית ליד המסילה", בו נפרד אהוד מנור מבית ילדותו ביום בו הוא מכר אותו, מככבת המרפסת, ואפילו פעמיים.

מצאתי עוד שיר אחד של אהוד מנור בו מוזכרת המרפסת, אם כי אינני בטוח אם הכוונה למרפסת שבבית ילדותו של הפזמונאי. השיר נקרא "לבד על המרפסת" והולחן על ידי חנן יובל:

"...יושבים לבד על המרפסת 
הוא בן שמונים והיא קצת פחות..." 

למה מכל חלקי הבית, דווקא המרפסת מוזכרת שוב ושוב בשיריו של אהוד מנור?

בשנות ילדותו של אהוד מנור, שנות הארבעים והחמישים ואפילו בשישים לא היו מותקנים בבתים מזגני אויר, אפילו מאוורר, שנקרא אז "ונטילטור" היה מוצר מותרות.

אז מה נשאר לעשות בימי החום? לצאת ולשבת על המרפסת בחוץ, להנות מה"בריזה" אחר הצהרים ומצינת הערב. לא הייתה אז טלוויזיה ובקושי רדיו, ובשעות הפנאי היו פשוט יושבים על המרפסת ביחד ומשוחחים, כן, בלי שכל אחד יחזיק בידו סמארטפון....

כך גם משפחת ויינר בבנימינה, שבביתם היו שתי מרפסות, האחת גדולה בחזית הבית, והשניה קטנה - מרפסת מטבח. והמרפסת הגדולה בחזית הבית שימשה בימים החמים כמרכז הפעילות של המשפחה.

ישנם עוד שירים שבהם המרפסת מייצגת את מרכז הפעילות החברתית בבית כמו שירם של אורי זוהר ואילנה רובינא "פוקר משחקים על המרפסת" ושירה הנהדר של חוה אלברשטיין "קלפים על המרפסת".

עוד על שירים, משוררים ומקומות ומה שביניהם בטיולים מזמרים ובמסגרת הרצאות מזמרות בהגשת ד"ר איתי פלאות.

ליצירת קשר לחצו על הקישור צור קשר או חייגו 052-2971119