למה איש לא משתכנע בויכוח פוליטי?

באחת מההרצאות שנשאתי לאחרונה בנושא "זה הטבע שלנו - על התנהגות בלתי רציונלית" התפתחה בסוף ההרצאה שיחה שגלשה לקווים פוליטיים. היו שם נציגים דעתניים של זרמים שונים בפוליטיקה הישראלית, אנשים משכילים ואינטליגנטיים, בעלי כושר ביטוי ובטחון עצמי.  הוויכוח היה תרבותי, אם כי סוער, והמשתתפים העלו טיעונים הגיוניים ונוקבים לחיזוק ושכנוע שהצד הפוליטי בו הם תומכים הוא הנכון, הצודק וההגיוני ביותר, ואף ניסו להוכיח בלהט כי רק מפלגתם תביא לפתרון של כל הבעיות בארצנו הקטנה והמיטלטלת.

 


הדיון באמת היה מעמיק, אבל למרות כל הטיעונים והנימוקים איש לא השתכנע, איש לא שינה את דעתו הפוליטית, איש לא החליט שהאחר צודק ושהוא באמת ישנה את כוונתו ויצביע למפלגה שונה.

 

מדוע אף אחד לא משתכנע בויכוח פוליטי? למה כל כך נדיר שאדם ימיר את דתו?

 

הפסיכולוג יונתן היידט (Jonatan Haidt) פרסם לאחרונה ספר מרתק תחת הכותרת "המוח הצודק" (The Rightous Mind) המנסה לענות על השאלה למה אנשים טובים ונבונים מחזיקים בדעות פוליטיות ובאמונות כל כך שונות. האם אין דעה פוליטית אחת נכונה? האם אין אמונה נכונה?

 כדי לענות על השאלה צריך להכיר בעובדה שהשיפוט שלנו, ברוב המקרים, אינו שכלתני והגיוני אלא רגשי וערכי. שנים רבות, מאז שהמדע מתפתח בקצב מהיר, קידשנו את ההיגיון ואת הרציונל. לימדנו את הילדים "להשתמש בשכל" כדי להגיע להחלטות נכונות ומושכלות, סגדנו לגאונים בעלי מנת משכל גבוהה והיינו בטוחים שגם אנחנו, כל אחד מאיתנו, מסוגל לנתח נתונים ולהגיע למסקנה ה"נכונה". אז למה אנחנו כל כך שונים בדעותינו ובאמונותינו?


לאחרונה כתב עיתונאי ידוע (לא אזכיר את שמו כי הוא הפך לפוליטיקאי) שהוא, החילוני התל אביבי, קיים ויכוח רעיוני עם רב חשוב מהתנחלות בשומרון. לאחר שכל אחד פרש את משנתו, וכמובן שאיש מהם לא זז מדעתו מילימטר, שאל העיתונאי את הרב: נניח שאתה היית נולד וגדל בבית אשכנזי בורגני חילוני בתל אביב (לא, המוצא ההונגרי משנה כאן), ואני, העיתונאי, הייתי נולד, מתחנך ומתפתח בהתנחלות בשומרון, האם עדיין כל אחד מאיתנו היה מחזיק בדעות בהן הוא מחזיק כעת?

 

שאלה זו קולעת בול בעניין. דעות פוליטיות, כמו גם אמונות, אינן מבוססות על הגיון ורציונל. דעות פוליטיות מבוססות על מערך עשיר וסבוך של ערכים ורגשות. לדוגמה, הבא נבחן כמה ערכים: הוגנות, חופש, נאמנות, ציות לסמכות, חמלה וקדושה.

 

אני כמעט בטוח שכל אחד מכם, הקוראים, מעריך ערכים אלה ואף יטען שהוא מחזיק בהם. כולם ערכים חשובים שעושים את החברה האנושית לחברה תרבותית וחיובית. אבל מה קורה כאשר ערכים מתנגשים או סותרים זה את זה? כאשר ערך החופש לו זכאי האדם סותר את ערך הנאמנות למולדת? למשל יחס לחייל אויב. כאשר ערך החמלה סותר את ערך הציות לסמכות? (פקודה בלתי חוקית).

 

בהתייחסות לגושים הפוליטיים, הרי שלמרות שכל בני תרבות מחזיקים בערכים האלה, הרי שהימין מקנה חשיבות רבה יותר לערכי הנאמנות, סמכות, חירות וקדושה ואילו השמאל דוגל יותר בערכי חמלה, הוגנות וחופש.

 

ומכיוון שערכים מוטבעים בנו במהלך כל חיינו על ידי המשפחה, המחנכים והסביבה בה אנו חיים, לא ניתן בוויכוח, ויהיו הטיעונים הגיוניים ו"משכנעים" ככל שיהיו, לשנות את המערך הערכי של אדם בזמן קצר. אם מערך זה משתנה, הרי שהתהליך הוא ארוך מאוד, ויש כמה דוגמאות לאישים ששינו את גישתם הפוליטית, ומכאן גם הערכית, במהלך חייהם.

 

 

עוד בנושא זה במסגרת ההרצאות המוגשות על ידי ד"ר איתי פלאות ובעיקר ההרצאה "זה הטבע שלנו - על אי רציונליות בהתנהגות האנושית

ליצירת קשר לחצו על הקישור צור קשר או חייגו 052-2971119 

אולי יעניין אותך לקרוא גם על...

כשצודקים כועסים או להיפך?

כשצודקים כועסים או להיפך?

אם אנחנו כועסים כשאנו מרגישים שאנחנו צודקים, או שאנחנו מרגישים שאנו צודקים ככל שהכעס גובר?  מסתבר שלרגש ה"כעס" היה תפקיד חשוב בהשרדות האדם בימים עברו, ולכן... 
להמשך קריאה

לפרטים ויצירת קשר

איתי פלאות: 052-2971119

כל הזכויות שמורות לד"ר איתי פלאות, מרכז תרבות ידע ופנאי © שירה בציבור
ד''ר איתי פלאות | itai@plaot.com | 04-9533736 | 052-2971119

Tivonet