עצי אקליפטוס הובאו לארץ ישראל בתחילת המאה העשרים כדי להלחם בביצות ובמחלת הקדחת (מלחמה עבודה בנשק שגוי, אבל על זה במאמרון אחר). אבל כיצד הגיעו אקליפטוסים לרמת הגולן? הרי שם מעולם לא היו ביצות?
זהו סיפור מעניין המסופר בגרסאות שונות. הנה הגרסא המועדפת עלי:
בסוף שנות החמישים לאחר ההתנכלויות של הסורים מרמת הגולן, ניטעו שדרות אקליפטוסים לאורך כבישים באזור הכנרת ועמק החולה הנושקים לגבול הסורי כדי שישמשו מסתור למכוניות הנוסעות ולמנוע מהחיילים הסורים לצלוף עליהם.
מספרים שיום אחד הגיע רמטכ"ל צבא סוריה עם ידיד, סוחר עשיר מדמשק, לביקור בקו המוצבים. בתצפית שערכו לעבר העמק סיפר הרמטכ"ל לחברו שהיהודים נוטעים עצים לאורך הכבישים ומקשים על החיילים שלו לצלוף עליהם. הסוחר הסביר לו שאלה עצי איקליפטוס והציע לו ליישם את הרעיות הישראלי גם אצלו - לנטוע עצים במוצבים הסוריים כדי להסתיר את החיילים וגם כדי לספק להם מחסה מפני השמש. הסוחר הוסיף ואמר שבאמצעות קשריו יוכל ליבא את העצים לסוריה.
אמר ועשה. השתילים הובאו וניטעו בכל המוצבים הסוריים הפעילים לאורך הגבול וכך ידעו בצהל בדיוק היכן ממוקם כל מוצב.
הסוחר העשיר היה אלי כהן, ואת השתילים הוא ייבא, כך אומרים, מישראל.
גרסא קצת יותר פשוטה של הסיפור מצוייה באתר לזכרו של אלי כהן, אבל כמורה דרך אני אוהב לספר סיפורים ולא בהכרח ללמד היסטוריה...
עוד על שירים, משוררים ומקומות ומה שביניהם בטיולים מזמרים ובמסגרת הרצאות מזמרות בהגשת ד"ר איתי פלאות.
ליצירת קשר לחצו על הקישור צור קשר או חייגו 052-2971119