בשנת 1882 עלו יהודים משתי עיירות ברומניה על ספינה והתכוונו להתיישב בארץ ישראל. מספרים שבמהלך ההפלגה, בשבת, עלתה בת מאחת הקהילות אל הסיפון וסרקה שערה. ראו זאת אנשי הקהילה השניה והזדעזעו מחילול השבת וגמרו אומר בנפשם לא להתיישב ביחד עם הקהילה של הבת הסוררת בראש פינה. הם נשארו בחיפה וחיפשו נואשות מקום להתיישב בו....כך מתחיל סיפורה של המושבה זכרון יעקב, או בשמה הקודם, זאמארין.
את הסיור נתחיל בסיפור הקמתה של המושבה על יד קיר הראשונים. על אותם יהודים דתיים מאוד שעלו מרומניה בעקבות פרעות "סופות בנגב". ללא ידע בסיסי בעבודת האדמה, ללא הון התחלתי לביסוס המשק החקלאי וללא סיוע ממוסדות, קנו האנשים חלקת אדמה סלעית ונאחזו בה. זעקתם לעזרה נשמעה על ידי הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד בצרפת והוא, בדרך מופלאה, הביא אותם, ביחד עם מושבות רבות בארץ ישראל לשגשוג ופריחה. את המושבה בה תמך בנה מחדש וקרא לה זכרון יעקב על שם אביו, ג'יימס יעקב דה רוטשילד.