עם שוך הקרבות בצפון, יצאנו לנשום את האוויר הצלול בגליל העליון ולסייר בדרך שנפרצה בנחל אביב, שהיה עד כה מסלול להולכי רגל, לטובת מעבר טנקים לגבול הלבנון באזור מושב אביבים.

התכנסנו בצומת מחניים ויצאנו לסייר בשדות איילת השחר בכוונה להיכנס לערוץ נחל דישון. פיספוס של פניה בכביש הביא אותנו לגדתו הדרומית של נחל חצור שם נהנינו משדות מוריקים, עדרי פרות דשנות וחורשות נעימות לחניית ארוחת הבוקר.

אחרי סיבוב קטן באזור חזרנו לכיוון תל חצור והמשכנו אל פתחו של ערוץ נחל דישון.   

עלינו בדרך שלאורך הערוץ המתפתלת בין עצי חורש ים תיכוני צפוף שמעליו מצוקים מרשימים מלאי הוד קדומים. הנחל עצמו יבש עדיין אבל בקרוב, עם רדת הגשמים, אפשר יהיה לחזות שם בזרימה מרשימה. המעלה כולו מזמן עצי חורש יפים כמו אלון מצוי ואלת המסטיק כמו כם אלה ארצישראלית המציגה בעונה זו שלל צבעי שלכת בגווני ירוק, כתום וצהוב. הפריחה בדרך רק התחילה ונהנינו ממספר קבצי נרקיסים ואפילו מעט פרחי רקפות.

מכאן ניתן לצפות אל דרום לבנון ואל הכפר בינת-ג'בל. לכל אורך הגזרה מעבר לגבול ניכר כי לא נותרו בתים שלמים וכל השטח מלא בתילי הריסות בכפרים.

ירדנו דרומה בכביש לאורך ציר המערכת, חלפנו על פני קבוץ ברעם ועלינו אל הר שפרה. על ההר ניצב מגדל תצפית של הקק"ל אך למרבית האכזבה מדרגות המגדל חסומות בשער ברזל ורק האתלטים והזריזים שבינינו העפילו אל ראש המגדל ונהנו מהנוף אל הגליל המערבי.

מהר שפרה  המשכנו אל מצפור הר אדיר, אבל השמש כבר כמעט שקעה ולא ניתן היה לראות הרבה מהנוף של דרום לבנון.

התנחמנו במפגש שמח ומרגש עם קבוצה גדולה של עשרות תצפיתניות שטיילו בגזרתן. הצטלמנו איתן למזכרת ונהנינו מזיו הנעורים שלהן וממצב הרוח העליז בו היו שרויות. 

תיאור ויזואלי של הטיול בסרטון המצורף.