תחשבו עלינו, בני האדם. רוב רובם של הקונפליקטים הבין-אישיים בינינו (מלחמות אינן קשורות לכאן כרגע) מגיעים לפתרונם בדרך של תקשורת, אם בהסכמה, אם בחשש לנוכח איום וכדומה. התקשורת מגינה עלינו מפני פגיעה פיזית ואף מוות.
אבל אצלנו בני האדם, עם התקשורת הכל כך מפותחת שלנו, יש מורכבויות נוספות. תכונה המייחדת את המין האנושי היא "נאוטניה". זהו מצב בו בעל חיים מגיע לבגרות מינית מבלי לעבור את השלב הראשוני בחיים. למשל, כאשר זחל של פרפר מטיל ביצים מבלי להתגלם ולבקוע כפרפר. אצלנו בני האדם שלב הילדות המאופיין בסקרנות רבה, אהבה למשחקים וכדומה, נמשך גם בבגרותנו.
האם מהומות שהן תוצאה של פִּיוּ פִּיוּ לא מוכיחות את הילדותיות שנותרת אצל בני אדם גם כשהם מתבגרים?
לגבי אצבע משולשת: שמעתי שבמלחמה בין אנגליה וצרפת היו הצרפתים נוהגים לכרות לשבויים האנגלים את האצבע היורה כדי שלא יוכלו יותר להילחם. לכן, חיילים אנגליים היו נוהגים להרגיז את הצרפתים בזקיפת האצבע להראות להם "לא תפסתם אותי".