מכיוון שלעיתים קרובות אבחנה בטיבו ואיכותו של המסר היא שאלה של חיים ומוות, נשאלות מספר שאלות כמו:
- איך יכול מקבל המסר להבחין בין מסר אמיתי למסר שקרי?
- האם מוסר המסר יכול לגרום למסר להיתפס כאמיתי יותר ו"לשכנע" את מקבל המסר באמיתותו?
- האם מסר שקרי טוב תמיד נתפס כאמיתי?
תאוריית "עקרון ההכבדה" (handicap principle) שפותחה על ידי פרו"פ אמוץ זהבי מאוניברסיטת תל אביב, מקובלת כיום בקרב חוקרי תחום התנהגות בעלי החיים כתיאוריה המסבירה באופן טוב ביותר את דרכי התקשורת של בעלי החיים, וגם של האדם.
תיאוריית "עקרון ההכבדה" גורסת כי מסר יתקבל כאמין יותר ככל שמוסר המסר יוכיח כי הכביד על עצמו במסירת המסר. למשל, נקבת הטווס שואפת להזדווג עם הזכר בעל הגנים האיכותיים ביותר בלהקה, אבל איך תדע מי הוא? הטווסים הזכרים מתהדרים בזנב מפואר עשיר בנוצות ארוכות ועדינות הדורשות שמירה, טיפול ומירוק אין סופי. הזנב הזה הוא טרדה גדולה לטווס, משקלו כשליש ממשקל הגוף, הטיפול בו מצריך משאבי זמן ובעיקר התנועה עם הזנב מסורבלת ובעייתית. אז למה קיים בכלל הזנב?
מסתבר שהזנב מוסר מסר מהזכר לנקבה. הזכר "אומר" לנקבה: "תראי אותי, אני שרדתי עד כה, אכלתי ושבעתי, התחמקתי הטורפים, לא חליתי במחלות, וכל זה למרות הזנב הגדול והמכביד שמאחורי גופי". ואכן, ככל שהזנב גדול יותר, ככה הוא מכביד יותר, וכך הוא מוכיח את יכולותיו וסגולותיו של הזכר. מסתבר שעקרון זה עובד במישורים רבים ומעניינים וגם בבני אדם.