אבולוציה של מין ואהבה באדם

 ביולוגים ופילוסופים מאוחדים בדעה שתכלית חייו של כל יצור חי היא להעביר את הגנים שלו למספר רב ביותר של צאצאים בדור הבא.  גם התיאוריה של הברירה הטבעית מבוססת על כך שבעלי התכונות המתאימות יותר ישאירו אחריהם יותר צאצאים פוריים הנושאים את תכונותיהם.  מכאן, שמערכת הרבייה וההתנהגות הרבייתית הם המרכיב החשוב ביותר בחיים.

מנקודת מבטו של זואולוג המכיר מינים רבים של בעלי חיים, האדם הוא יצור מיני מיוחד מאוד. הנה כמה דוגמאות לייחודיותו: ראשית, הוא קצת מונוגאמי והזכר נוטה לסייע לנקבה בגידול הצאצאים לאורך זמן, דבר נדיר מאוד במחלקת היונקים.  שנית, האדם הוא היצור היחידי (כמעט) שמקיים יחסי מין לשם התענוג בלבד והנקבות, להבדיל מאצל כל שאר בעלי החיים, מוכנות תמיד להזדווגות גם כשאין כל סיכוי להפריה (אני יודע, אחי הגברים, שיש לכם הסגות על כך, אבל אשכנע אתכם במהלך הרצאות).  חוץ מזה רק לנקבות האדם יש שדיים (לכל היונקים האחרים יש רק פטמות), איבר המין של הזכר הוא הגדול מבין כל קופי האדם וגם השפתיים שלנו מיוחדות במינן.