בתחילתה של מגפת הקורונה בארץ, הביאו במהדורות החדשות נתונים קשים ומדאיגים על ציבור עובדים ועצמאים שאבדו את מטה לחמם.
אבל דווקא כתבה אחת, שבה סיפרה אשה מבוגרת על קשייה בעקבות אובדן ההכנסה, דווקא היא עוררה חמלה רבה. האשה, שכוונתה היתה, על פי דבריה, להפנות את תשומת לב הציבור למצבם של מבוגרים, זכתה לתגובות רבות, אנשים ששלחו לה כסף, מוצרי מזון, וכל סיוע אחר. בכתבת המשך הוצגה שוב האשה בביתה שהתמלא בארגזים שאזרחים טובים תרמו ביוזמה פרטית, והסבירה שלא התכוונה לגייס תרומות ומה שקבלה הוא מעל ומעבר, והעבירה את רוב המוצרים והתרומות לעמותות המסייעות לאנשים חסרי אמצעים.
מה המקור או הסיבה לתכונה זו של יצר החמלה, שמופעל באופן מוגבר מול סבלו של פרט, ופחות מול סבל של רבים, אינני יודע, וגם לא מצאתי בכתובים.
בהנחה שמטרתו הביולוגית של יצר החמלה היא לסייע לקרובים אליך (גנטית), אך הגיוני שהוא יתחזק כלפי פרט יחיד המצוי בצרה וניתן לחלצו ממנה.
למבחר נושאי ההרצאות על טבע האדם לארגוני גמלאים, חוגי בית וחברות, לחצו כאן
שפע נושאים לשירה בציבור, הרצאות מזומרות וטיולים מזמרים בהנחיית ד"ר איתי פלאות
עוד סיפורי שירים בדף "סיפורו של שיר"
לפרטים והזמנות התקשרו: 052-2971119