מצב הרוח ומצב נפשי משפיעים מאוד על שיקול הדעת שלנו, אבל עד כמה? פרו"פ דן אריאלי ושותפיו ערכו מחקר בקרב סטודנטים. בתחילה נתנו לסטודנט שהסכים להשתתף במחקר מחשב עם שאלון בתוכו. הסטודנט התבקש לענות על שאלות כמו: האם תימנע ממגע מיני מזדמן בהעדר קונדום? האם תסכים לשכב עם בת שישים? האם תרצה להתנסות ביחסים הומוסקסואליים? ועוד שאלות בעלות אופי מיני/העדפתי/מוסרי.
לאחר שענה על השאלון, נתנו לפרק זמן לעבור ואז התבקש הסטודנט לענות על השאלון כשהוא נמצא לבדו בחדרו במצב של עוררות מינית. מהתוצאות מסתבר כי במצב של עוררות מינית התשובות היו באופן מובהק פחות מוסריות ויותר "קינקיות". מסקנת המחקר היא שבמצבים רגשיים/נפשיים שונים שיקול הדעת שלנו משתנה.
לדוגמא, קחו את הכעס. שמתם לב שכשאנחנו כועסים אנחנו מרגישים מאוד מאוד צודקים? זה הגיוני מאוד במצב בו האדם הקדמון עמד בקונפליקט עם אדם אחר והיה צריך להילחם על נפשו. אם לא ירגיש צודק ויהסס, סיכוייו לנצח בקרב קלושים. ומה קורה לנו כשאנחנו הולכים לסופרמרקט כשאנחנו רעבים?
המסקנה החשובה מהמחקר הזה, והיא ממש לא חדשה, שכאשר עולה בנו תשוקה ופיתוי למשהו לא רצוי (לקנות, לאכול, לשתות, וכדומה) כדאי לחכות ולהמתין זמן מה עד שיתחלף מצב הרוח או הסיטואציה בה אנו נמצאים ואז לשקול שוב את הדברים. זה טוב לדיאטה, לחסכון ולאהבה.