בספרו מספר חיים חפר ז"ל כי השיר חובר בשנת 1948 לכבוד יום השנה השביעי ליסוד הפלמח. בתכנית היתה הופעה של הצ'יזבטרון עם ריקודים ברחבת תיאטרון "הבימה" ואחר כך "מצעד" שבן גוריון עשה הכל כדי שלא ישתתפו בו לובשי מדים. כל זה במסגרת מאמציו לפרק את הגופים מלפני קום המדינה וליצור צבא אחד - צה"ל.
כנס הפלמ"ח נערך אחר כך במגרש הכדורגל בגני התערוכה. להקת "הצ'יזבטרון" שקבלה אישור להשתתף בו קבלה אחר כך הוראה שלא להשתתף בו. כדי לטרפד את השתתפותו של יצחק רבין בכנס זימן אותו בן גוריון באותו אחה"צ לשיחה במעונו בתל אביב. הן גוריון האריך בשיחה כדי שרבין לא יגיע לכנס, אבל בשעה שבע הציץ רבין בשעונו ואמר לזקן "סליחה, אבל אני מוכרח ללכת". "לאן אתה הולך?" שאל בן גוריון, ורבין השיב "לכנס הפלמ"ח". רבין שישב אצל בן גוריון במדי צבא, יצא החוצה אל הרכב בו חיכה לו הנהג, החליף ללבוש אזרחי והגיע לכנס. גם הצ'יזבטרון הגיעו על בגדים אזרחיים.
וכך כתבו חחים חפר וחיים גורי על השיר בספר "משפחת הפלמ"ח": שיר מימי מלחמת השחרור שהושר ע"י הצ'יזבטרון וע"י שושנה דמארי. "כאשר שוחררה צפת בליל החורף ההוא ותושביה הנצורים נשמו לרווחה, חיבק רבה של צפת את משה קלמן ואמר לו: בזכות שני דברים ניצלה העיר- בזכות המעשה ובזכות הנס. המעשה- משום שאמרנו תהילים, ובזכות הנס-משום שהגיע הפלמ"ח...
באותו יום הורמו כוסות בחטיבת יפתח. הם שתו גם לחיי בת-שבע, הלא היא החטיבה, הלא הוא הפלמ"ח" (גורי – חפר "משפחת הפלמ"ח").
עוד סיפורים על שיריו של חיים חפר, הפלמ"ח ובכלל בערבי שירה בציבור בהנחיית איתי פלאות.
|