שיר שנכתב לפני כמעט 100 שנים והולחן לפני 83 שנים, עדיין מושר מדי ראש השנה בכל הגנים ובתי הספר ובארוחות ראש השנה משפחתיות. השיר הזה, ששמו הוא פשוט "שנה טובה", הוא שיר החג המושר ביותר כבר עשרות שנים.
מכיוון שרבים בציבור לא קראו את מילות השיר ומכירים אותו משמיעה בלבד, רבים השיבושים בו כמו למשל "שנה הלכה, שנה באה, אני כפרה על אמא" או "אני כבאי ארימה" ויש גם שמועה על ילדה ששאלה את אמה אם בראש השנה נהוג לאכול ילדים: "שנה טובה ומתוקה לאכול ילדה וילד"...
לוין קיפניס חיבר את השיר בשנת 1925 במסגרת סדרה של שירי חג, והוא פורסם בספר בשם "חגינו" בשנת 1928. הנוסח המקורי של השיר היה שונה מהנוסח המוכר כיום. שנת 1925 בה חובר השיר היתה תקופה "רגועה" בארץ, בין פרעות תרפ"א לפרעות תרפ"ט, ולכן השיר פסטורלי ללא "שנה טובה לדוד גיבור אשר על המשמרת ולכל נוטר בעיר בכפר" ובמקום זה נשלחו ברכות ל"דודים ודודות", "לגנים ושדות".
רק בשנת 1939 הלחין נחום נרדי את השיר לראשונה לקראת סמינריון למורי המרכז לחינוך של ההסתדרות. בנסח שפורסם כבר שונו המילים והוספו שורות ברוח התקופה "
שנה טובה
לוין קיפניס ונחום נרדי
שָׁנָה הָלְכָה, שָׁנָה בָּאָה
אֲנִי כַּפַּי אָרִימָה
שָׁנָה טוֹבָה לְךָ, אַבָּא,
שָׁנָה טוֹבָה לָךְ, אִמָּא
שָׁנָה טוֹבָה, שָׁנָה טוֹבָה!
שָׁנָה טוֹבָה לְדוֹד גִּבּוֹר
אֲשֶׁר עַל הַמִּשְׁמֶרֶת
וּלְכָל נוֹטֵר בָּעִיר, בַּכְּפָר
בִּרְכַּת "חֲזַק" נִמְסֶרֶת.
שָׁנָה טוֹבָה, שָׁנָה טוֹבָה!
שָׁנָה טוֹבָה, טַיָּס אַמִּיץ,
רוֹכֵב בִּמְרוֹם שָׁמַיִם,
וְרֹב שָׁלוֹם, מַלָּח עִבְרִי,
עוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ בַּמַּיִם.
שָׁנָה טוֹבָה, שָׁנָה טוֹבָה!
שָׁנָה טוֹבָה לְכָל עָמֵל
בַּנִּיר וְגַם בַּמֶּלֶט,
שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה
לְכָל יַלְדָּה וָיֶלֶד!
שָׁנָה טוֹבָה, שָׁנָה טוֹבָה!