תחילה אומר שאני בהחלט תומך בפעילות נגד גזענות בחברה. אין במאמר זה כדי לחייב או להצדיק התנהגות גזענית כל שהיא!
אבל האם הגזענות היא דבר "לא טבעי"?
כשאדם
רואה פנים של אדם אחר, נדלקת במוח פעילות עצבית ובמרכזה אזור במוח הנקרא "אמיגדלה". זוהי מסת תאים הממוקמת עמוק באונות הטמפורליות המעורבת ברוב
הרגשות, ובמיוחד ברגשות הקשורים למנגנוני השרדות כמו פחד, כעס והנאה.
בעולם פרה-היסטורי, בו סכנת חיים היא עניין יומיומי, התפתח האינסטינקט
המבחין בין קבוצת "הם" לקבוצת "אנחנו". קבוצת "אנחנו"
מרגיעה ומשרה שלווה ותחושת ביטחון, ואילו הבחנה בנציג מקבוצת "הם" עלולה
לסכן את המבחין ונוסכת תחושת סכנה והתגוננות.
זהו בדיוק מקור הגזענות. מחקרים הראו שכשאנחנו נפגשים עם אדם לא מוכר שאינו דומה לנו, או המאובחן כשייך לקבוצה שונה משלנו, האמיגדלה מפרישה הורמונים המביעים לדריכות, לתחושת סכנה והכנה לתגובת Fight or Flight – הילחם או ברח.
לכן, באופן טבעי לגמרי, אנחנו מתוכנתים לחשוש ולהיזהר מהשונה, זוהי פשוט תגובה אינסטינקטיבית שמטרתה הישרדות.
כמו אינסטינקטים אחרים, גם במקרה הזה, האינסטינקט הטבעי אינו מתאים, בהכרח, לחברה המודרנית בה האוכלוסיות מעורבות מבני גזעים שונים, גוונים שונים ומראה שונה. כדי לקיים חברה פלורליסטית יש בהחלט הגיון לנסות ולדכא עד כמה שניתן את אינסטינקט ההשרדות הזה (כמו עוד כמה אינסטינקטים אחרים שאנחנו מדכאים), וזה כבר עניין לתרבות וחינוך.
לסיכום, גזענות היא בהחלט תכונה טבעית, אבל אין בכך כדי לאשר את קיומה בחברה מודרנית תרבותית.
ראו את הסרט המצורף על חלוקה לקבוצות, ואיך ניתן לערבב אותן ולהעמיק את תחושת ההיכרות וההזדהות בין אנשים מקבוצות שונות. סרט נפלא של 3 דקות שכדאי מאוד לראות.