בבית הקברות של כנרת ניצבים שני קברים
גדולים מבטון. האחד של שני בחורים שטבעו והשני של שלוש בחורות שנשרפו.
בנובמבר 1929 נוסד
קיבוץ השומר הצעיר במחנה נטוש של משק הפועלות בטבריה. הקיבוץ פעל במקום
שלוש שנים ואחר כך עברו החברים, הוראת התנועה, לקיבוץ כפר גלעדי. במהלך
שלוש השנים פקדו את הקבוץ שני אסונות קשים.
אחד מענפי העבודה במשק
היה אספקת זיפזיף מחוף כורסי אל טבריה .ברשות הקיבוץ היתה רפסודה איתה שטו חברים
לכורסי, העמיסו זפיף ופרקו אותו בטבריה.
באחת השבתות של שנת 1931
יצאו החברים לטיול על הרפסודה. לפתע התחוללה סערה והם מצאו מקלט בחוף המזרחי של
הכנרת. רוב חברי הקיבוץ חזרו הביתה ברגל, ושלושה בחורים נשארו כדי להחזיר את
הרפסודה הביתה. הסופה נמשכה ימים אחדים, כשלבסוף נרגעו הגלים והשלושה החלו לשוט
חזרה אל חוף טבריה. לפתע הגיע משב רוח פתאומי שהפך את הרפסודה. חבר אחד שידע לשחות
הצליח להגיע לחוף, אך שני חבריו, שמואל שנקמן וי. איוויאן שלא ידעו לשחות,
טבעו במים הגועשים.