שלום חנוך סיפר (ראו בסרטון שמימין), שכשישבו יחד אנשי חבורת לול והחליטו לכתוב שיר על שלום. אחרי ויכוחים הוחלט שישחקו משחק מוכר: מישהו יכתוב שורה על דף, אחר יוסיף שורה, ואחר יקפלו ויסתירו את השורה הראשונה ומישהו אחר יוסיף שורה מתחת לשורה השנייה, ומי שבסוף חיבר את השורות והפך אותן לשיר היה יהונתן גפן.
בראיון לידיעות אחרונות אמר שלום חנוך: נדמה לי שזה היה רעיון של יהונתן גפן, כל אחד כתב שורה בנושא הכללי 'שלום' על פתק וקיפל. אחר כך חיברנו בין השורות. אנשים לא יודעים שאין קשר אמיתי בין שורה לשורה, אבל באופן מופלא נוצר שיר בכל זאת. תחשוב, 'יום אחד, שם נולד, לטייל ביער, ורקמה מחוטים של זהב בן מלך קטן אם חורגת וסוס לבן'. אף אחד מעולם לא שאל אותי, 'המילים האלה, מה זה צריך להיות?' כנראה ששיר לא צריך להיות הגיוני תמיד"
חיפשתי ומצאתי עוד גרסאות למקרה. מסתבר ששלום חנוך הביא למפגש מנגינה שהלחין לאחותו וביקש מהחברים לעזור לו "למלא" את הלחן במילים. אורי זוהר ביקש להקדיש את השיר לבנו, אבשלום ואכן השיר נכתב כמו שסיפרתי למעלה.
כשפורסם השיר בשנת 1970, באלבום "שבלול" צויין שהוא חובר על ידי "הלול" הוא נרשם באקו"ם על שם ששה מהחבורה: אורי זוהר, אריק איינשטיין, בועז דוידזון, צבי שיסל, שלום חנוך ויהונתן גפן. כך גם רשום בדף מילות השיר באתר שירונט.
אבל, בשנת 2001 פרסם יהונתן גפן את ספרו חומר טוב, בו סיפר גם על חבורת לול. שם הוא סיפר שהשיר נכתב כשלכל החבורה היתה בחדר, אבל רק הוא, יהונתן גפן, ושלום חנוך, כתבו את השיר וכל שאר חברי החבורה "האחרים ישבו בצד, עישנו ולא הפריעו".
חברי חבורת לול לא רוו נחת עם הוצאתו של הספר חומר טוב על ידי יהונתן גפן שתוכנו, אם להשתמש בלשון המעטה, לא כל כך החמיא להם. זו אולי הסיבה שבספר שיצא בשנת 2006 בשם זו אותה האהבה, המכיל ביוגרפיה ושירים של אריק איינשטיין ונערך על ידי עלי מוהר צוינו על יד מילות השיר שמותיהם של חברי חבורת לול ללא שמו של יהונתן גפן.